פסטיבל קולנוע חברתי: ביקורת סרט הפתיחה פרא אציל

נדמה שמעולם לא נראה בקולנוע הישראלי סרט שהוא אגרוף חזק לבטן הרכה של החברה הישראלית כמו "פרא אציל". זה סרט שלא עושה הנחות לצופה, לא מספק לו טיפת אסקפיזם, מציג את החצר האחורית שאנחנו מעדיפים להתעלם ממנה ועושה זאת לעיתים תוך כדי שימוש בפרובוקציות ומניפולציות רגשיות על הצופה שהופכות את הצפייה ללא קלה או מתגמלת, אך מגבירים את האפקטיביות שלה.

הסרט, המבוסס על ספרו של דודו בוסי (שגם כתב את התסריט), מתרחש בשכונת התקווה (שאין בה שמץ של תקווה לגיבוריה) ועוקב אחר אלי (נווה צור) המתגורר עם אמו, נרקומנית לשעבר שעברה גמילה וחיה עם בן זוגה החדש בעל התקפי הזעם. אלי מנסה לחדש את הקשר בין אמו לאביו (אלון אבוטבול), אמן המכור לטיפה המרה שוויתר על אפשרות למכור את ציוריו. ניסיון לנקום בבן הזוג החדש של האם מצדו של אלי יוביל לשרשרת תקריות טראגיות שידרדרו את מצבו אף יותר ואת מצב הסובבים אותו.

[*]

אם התקציר נשמע מדכא, ובכן, זו בדיוק הייתה הכוונה. דודו בוסי והבמאי מרקו כרמל ("אחותי היפה") בונים עולם שבו הכיוון האפשרי של הדמויות הוא כלפי מטה. נקמנות, אלימות, התמכרויות שונות ועוני מובילים את הגיבורים במשעול אל צדדים אפלים של נפשם ובמיוחד בסצנה פרובוקטיבית ובלתי נשכחת (מי שצפה יבין בדיוק למה הכוונה) שממנה אין דרך חזרה.

לפעמים נדמה כי הסרט נהנה להלום בצופה יותר מדי וככל שהוא מתקדם מגמה זו ניכרת ביתר שאת. יחד עם זאת הסרט לא משעמם לרגע, הוא קולח, אפקטיבי ומיטיב לשרטט תמונת מציאות שרובנו נמנעים מלהביט בה. בכך הופך "פרא אציל" לאחד הסרטים המעניינים והחשובים שנעשו כאן לאחרונה. כמו כן הוא אף טומן בחובו תצוגת משחק מצוינת של נווה צור בתפקיד הראשי, שאף זיכתה אותו בפרס המשחק בטקס אופיר ושל ליאת אקטע המגלמת את אמו.

הקרנת הסרט "פרא אציל" תתקיים היום (18.11) בשעה 19:00 במתנ"ס דנוור - רחוב דיזראלי 13, לוד. בהקרנה ישתתפו מועדוני "מכורים נקיים" בשיחה אישית יחד עם במאי הסרט, מרקו כרמל. עלות כניסה: 10 ₪.