פרויקט מיוחד: מה הסרט הישראלי האהוב על מפורסמי ישראל?

בלוז לחופש הגדול

עידו מוסרי: "סרט ישראלי נפלא שממש אהבתי וראיתי מלא פעמים. אני חושב שזה סרט טוב כי זה סרט עלינו, על הישראלים וזה פשוט על צעירים שמתגייסים וכמה זה שורט אותם לצערנו".

אפס ביחסי אנוש

אביה מלכה: "הסרט הישראלי האהוב עליי. הוא אחד הסרטים שמצחיקים אותי כל פעם מחדש. זה מצחיק כי הוא עם שני קליין ושם בעצם הכרתי אותה וכשנפגשנו פעם אמרתי לה שאני מאוהבת בה בעקבות הסרט".

החיים על פי אגפא

סי היימן: "מעלה בי זיכרונות משנה מורכבת. אני כאימא רוקיסטית צעירה המגדלת את בני בן השנתיים בת"א. אינתיפאדה ראשונה, תחושות מעורבות של חיי עיר צבעוניים בתוך בליל של חדשות שחורות. הסרט מן מראה של ההוויה הברנז'אית של אז, שכולנו האמנים היינו חלק ממנה, עם משהו אפוקליפטי מפחיד. מראה את האלימות הלאומנית שהתחילה לחלחל אל השיח בצורה יותר גלויה מהשנים האלה. מצאתי בסרט עומקים של עצב קיומי ותהומי שטלטלו וריגשו אותי. הנשים, חזקות ושבירות בו זמנית, כל אחת בדמותה שיקפה לי משהו בתוך עצמי. הרגשתי שזה סרט שנועד להישאר. בעודו בהווה כבר היה כמו בעתיד".

רועי אסף: "הסרט הזה לא מרפה ממני מאז שראיתי אותו בפעם הראשונה לפני המון שנים. הוא הצליח לחשוף פצעים מאוד עמוקים בחברה הישראלית והוא עשה את זה באופן חריף ומקורי מאוד אבל גם עם המון חכמה וחמלה. אני חושב שהייתה בסרט הזה נבואה לגבי מצבה של החברה שלנו, והוא עדיין רלוונטי מאוד".

הלהקה

אורנה בנאי: "סרט קאלט, צפיתי בו אינספור פעמים, ראיתי אותו לראשונה בגיל ההתבגרות והתמכרתי. הוא מצחיק, הוא סקסי, השירים נפלאים ובשתי מילים - גידי גוב".

מושיק גלאמין: "סרט ישראלי שאהוב עליי מאוד".

דליה רבין: "אוהבת את השחקנים ואת הסיפור. בעיקר מפני שזאת הייתה גם התקופה בה שרתי בצבא והכול מדבר אל הזיכרונות שלי ומציף איתי בסנטימנטים. ודאי שאני אוהבת את השירים שהם לגמרי נוף נעוריי".

ביקור התזמורת

נטע שפיגלמן: "מקסים ומשאיר אותי עם לב נחמץ, כאילו ראיתי לבד את השקיעה הכי יפה בעולם. תודה לרונית אלקבץ על השראת נצחים".

רון שחר: "אהבתי בגלל הסיפור, הדיאלוגים והדמויות העשירות".

שש פעמים

מורן רוזנבלט: "זה סרט מאוד קשה לצפייה שהצליח להביא אמת גדולה. ראיתי שם את עצמי וראיתי נערות שהכרתי וזה הישג ענק לסרט".

חגיגה בסנוקר

רותם זיסמן כהן: "מבחינתי סרט שאפשר לראות אותו כל כך הרבה פעמים בלי שיימאס ויצחיק כל הזמן, זאת גאונות. סרט אהוב עליי ותמיד יהיה. ׳בתוך עמי אנוכי יושבת׳".

מיסטר גאגא

אייל גפן: "כשיצאתי מהסרט הרגשתי שעברתי חוויה חוץ גופית. סרט שהתקרב לי אל מרכז הרגש ועשה שם מסאז' מאוד רך ומכונן. אוהד נהרין איש עוצמתי , איש שמאיר למרחקים. עושי הסרט, האחים הימן, בעיניי עושים את הסרטים הדוקומנטריים הכי מרתקים ומעניינים שיש לנו".

עיניים גדולות

מיכאל מושונוב: "בתל אביב של שנות ה-70, בצילום שחור-לבן אלוהי של דוד גורפינקל, מסתובב אורי זוהר בשיקוף של הגבר הישראלי האגואיסט - שיש לו הכול אבל רוצה יותר. בני פורמן הוא מאמן כדורסל שבוגד באשתו וחבריו וכלוא בכלא של עצמו. הסרט הוא כמו שיעור או מסע טיפולי אישי ולכן הוא מרגיש כל כך אמיתי, עם רגעים שמרגישים כמעט תיעודיים. אורי זוהר אחד הבמאים הטובים בעולם לדעתי. בסרט משחקות אשתו אליה זהר המעולה וסימה אליהו הנפלאה וכמובן אריק איינשטיין האחד והיחיד, שמבריק במשחק בסרט הזה ומוכיח לכולם איזה כוכב ענק הוא היה".

עידו רוזנבלום: "יש בסרט הזה הכול: כתיבה דרמטית מאלפת, בימוי מבריק ואריק איינשטיין אחד גבוה מעל כולם. מדובר בשיא יצירתי שהפגיש בין זמן ומקום ותקופה שאי אפשר לשחזר. כמובן שאי אפשר בלי שיר הנושא שמתאר את הישראליות בצורה כל כך צינית וחדה. מדהים שהשיר רלוונטי מתמיד גם היום".

געגוע

ריקי בליך: "סרטו האחרון של שבי גביזון, בן זוגי בשלוש השנים האחרונות. סרט שליוויתי כמעט מאז שנכתב ועד שהוקרן, וזכיתי לצפות ביצירה הזו קורמת עור וגידים. סרט מבריק, מצחיק, עצוב ומורכב. שבי היה יוצר הקולנוע האהוב עליי בישראל גם לפני שהיה בן זוגי ולאחר שהכרתי אותו כאדם וראיתי איך הוא כותב ומביים, על אחת כמה וכמה. סרט נהדר שמהווה בעיני קפיצת מדרגה ביצירה של שבי, העמקה וחידוד של הסגנון הייחודי והכתיבה המבריקה שלו".

אלין לוי: "סרטו של גביזון חושף פגיעות ורגעי אמת בצורה אמפתית, פותח לב וגורם הזדהות עם כל אחת מהדמויות כל פעם ברגע אחר".

השוטר אזולאי

אביגדור קהלני: "המשחק של שייקה אופיר, אין שני לו במדינת ישראל. למרות שזה סרט, דמעה עלתה בעיניי כאשר שלחו אותו הביתה. הכול אמין, כולל סמטאות יפו והוויכוח עם הדוסים האשכנזים. מעולה בסולם אביגדור".

אופיר אקוניס (הליכוד): "מפגש של שני גאונים. גאון הבימוי אפרים קישון וגאון המשחק, שייקה אופיר. בכל סצנה באה לידי ביטוי הישראליות הבסיסית כמעט, בכל היבט של חיינו. סצנת הסיום עוצמתית. באחד מראיונותיו האחרונים לעיתונות הישראלית, סיפר קישון שהדמעות בעיניו של השוטר אזולאי היו אותנטיות. סצנה שיוצאת מן הלב - ונכנסת אליו עמוקות. המוזיקה המעולה של נורית הירש מעצימה את הסרט האדיר הזה".

ערן ריקליס: "אפרים קישון היה איש לא קל (עבדתי איתו על הסדרה 'ייסורי אפרים' אז אני יודע) עם דעות מאוד ברורות על החברה הישראלית. ב'השוטר אזולאי' הוא מביא למסך צד רך ואוהב אדם, סרט שכל כולו שיר אהבה לדמותו של אזולאי ולשחקן המופלא שגילם אותו - שייקה אופיר. סרט רגיש ועדין, שגם אם הוא חוטא בסטריאוטיפים פה ושם, הוא משאיר אותך עם דמעות ועם תחושה של געגוע לישראל יפה יותר - למרות שזו אמירה מתעתעת בימים אלה ובכלל".

לחלק השני של הכתבה: לחצו כאן

השתתפו בסקר יום העצמאות: מהי קומדיית הקאלט הישראלית האהובה עליכם?

מהי קומדיית הקאלט הישראלית האהובה עליכם? גבעת חלפון אינה עונה הלהקה חגיגה בסנוקר צ'רלי וחצי מציצים סאלח שבתי אלכס חולה אהבה אסקימו לימון
שלח/י