חמישה כוכבים: הסרטים האהובים על סי היימן וגדי וילצ'רסקי

הבחירות של סי היימן

החיים על פי אגפא - "מעלה בי זיכרונות משנה מורכבת. אני כאימא רוקיסטית צעירה המגדלת את בני בן השנתיים בת"א. אינתיפאדה ראשונה, תחושות מעורבות של חיי עיר צבעוניים בתוך בליל של חדשות שחורות. הסרט הוא מין מראה של ההוויה הברנז'אית של אז, שכולנו האמנים היינו חלק ממנה, עם משהו אפוקליפטי מפחיד. מראה את האלימות הלאומנית שהתחילה לחלחל אל השיח בצורה יותר גלויה מהשנים האלה. הסרט הדהד בתוכי ניגודים שקיימים בי כאמנית וכישראלית, עליהם שרתי ב'בדרך לבית אלפא' שיצא באותה תקופה. מצאתי בסרט עומקים של עצב קיומי ותהומי שטלטלו וריגשו אותי. הנשים, חזקות ושבירות בו זמנית, כל אחת בדמותה שיקפה לי משהו בתוך עצמי. הרגשתי שזה סרט שנועד להישאר. בעודו בהווה כבר היה כמו בעתיד".

על הסרט: אסי דיין כתב וביים סיפור על ערב יחיד בפאב תל אביבי, באמצעות הצגת הדמויות השונות המייצגות טיפוסים וצדדים בדמותו של הישראלי. הסרט נהנה מהצלחה מסחרית ניכרת בישראל, בתקופה בה ירד מספר צופי הקולנוע. זוכה תשעה פרסי אופיר, ביניהם הסרט הטוב ביותר ובציון לשבח על הבימוי בפסטיבל ברלין.

רוז - "נקודת מפנה עמוקה. היה אז לסרט פולחן שנע בין הריצודים של ג'ניס ג'ופלין האמיתית, התקליט הראשון המשמעותי שהשפיע עליי והבחירה שלי להפוך לזמרת רוק ובלוז. לוח המודעות שתמיד תליתי מעל שולחנות העבודה הרבים מולם ישבתי, היה בהשראת סצנת הפתיחה בה בט מידלר הגדולה מתמוטטת ואז בקאט חזק העיתונאים מגיעים לעיירה נידחת, ללוח הצילומים של חייה התלוי בבית הוריה. בשנים ההן כל הזמן חשתי שאני חיה על הקצה ושהדמות של בט מידלר משקפת לי את אותה ילדת קיבוץ, שכל כך רצתה שיאהבו ויקשיבו לה, עושה את זה בגדול וחוזרת הביתה כמנצחת. פריטה על כל מיתרי הנפש, פסקול משובח שליווה דורות אחרי צאתו והפך לדיסק חובה בכל בית של אוהבי הרוק והנשמה. בט מידלר בסרט הזה הכי מחוברת לעצמה, ממה שראיתי מאז. כאשר השתנו הזמנים בעולם וגם אצלי, הרלוונטיות של הסרט הזה בעיניי תמידית ונצחית. סרט חובה".

על הסרט: מרי רוז פוסטר (בט מידלר) המכונה "רוז" היא זמרת רוק מצליחה וסחוטה רגשית, שמבקשת ממנהלה האישי (אלן בייטס) הפסקה והוא מסרב. זוכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, ביניהם לשחקנית הראשית הטובה ביותר (בט מידלר).

מחפשים את שוגרמן - "פנטסטי. גם בשיא הצלחתו של המוזיקאי סיקסטו רודריגז בשנותיו הבוגרות, העצב והניצוץ של ההחמצה לא עזבו את עיניו. הוא פועל הפולק, הסטורי טלר, הכי מדהים ששמעתי והכרתי. מעביר בשמחה מעומעמת את המסע הלא יאומן שלו. הסאונד והשירים נשמעים כל כך עכשוויים, נטולי זמן, זועקים את זעקת חוסר הצדק של האיש הקטן ביקום ואת מלחמת ההישרדות המתישה". על הסרט: סרט דוקומנטרי המציג את מאמציהם של שני דרום אפריקאים להתחקות בשנות התשעים אחר עקבותיו של המוזיקאי האמריקני סיקסטו רודריגז, שפרסם שני אלבומים בתחילת שנות השבעים ואחר כך נעלם. האלבומים זכו להצלחה רבה בדרום אפריקה, אך מעט מאוד היה ידוע אודות האמן עצמו. פסקול הסרט מורכב משיריו. זוכה פרס אוסקר ופרס באפט"א, שניהם לסרט התיעודי הטוב ביותר.

ספיינל טאפ - "מצחיק עד דמעות. דמויות שמההתחלה מרגישים שאנחנו מכירים, עם פס קול שהיה אז צעיר ובועט. תפס אותי בתחילת תקופת 'להקה מקומית' במופעים קטנטנים בת"א. היינו עסוקים בלהיות 'להקה' עם תפקידי דמויות משלנו ומצבים אבסורדים, כמו כש'ספיינל טאפ' נאבדת בתוך מבנה באוניברסיטה בארה"ב ולא מוצאת את הבמה. נשמע הזוי? זהו שלא. גם לנו זה קרה בשנים הראשונות של 'מקומית' ולא פעם כשנאבדנו בתוך מקומות בארץ. אני רק יכולה לדמיין מה הלך שם על הסט".

על הסרט: להקת רוק כבד בריטית טיפוסית, מעין שילוב מופרך של "דיפ פרפל", "לד זפלין" ו"סטטוס קוו", במסע הופעות כושל בארה"ב. סאטירה שנונה על עולם הרוק והכסף הגדול מאחורי ה"אמנות". מרבית מהדיאלוג בסרט מאולתר והוא נכנס לארכיון הסרטים הלאומי של ארה"ב.

אני לא שם - "הזדמנות ענקית לראות דרך עלילה לא כרונולוגית את החיים של בוב דילן, הזמר-יוצר הכי מרתק שאי פעם קם ביקום ואת ההיסטוריה של הרוקנרול, הפולק, שירי המחאה והאהבה דרך עיני ההיסטוריה שנשקפת מתוך העלילה. קייט בלאנשט וריצ'רד גיר הם אגדיים, הכול ביחד מהלך עליך קסם כשאתה מבין שהתשובה נישאת ברוח. סרט חובה שלוקח אותך כמו בלונה פארק למטה, למעלה ולכל הצדדים - מראה לך את דרך הייסורים שיכול לעבור אמן שהולך עם עצמו עד הסוף. כיף שדילן חי וקיים ואפשר לכתוב עליו דברים מדהימים בחייו. רק אלוהים יודע מה עובר לו בראש כשהוא כותב את השיר הבא".

על הסרט: מציג את סיפורו של הזמר בוב דילן בשישה שלבים בחייו, כאשר בכל שלב מגלם אותו שחקן אחר, אשר עונה לשם אחר. פסקול הסרט מכיל גרסאות כיסוי לשירים של דילן המבוצעים על ידי אמנים שונים. זוכה פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר (קייט בלאנשט).

הופעות קרובות של סי היימן:

״שירים וסיפורים מבית אבא״ - 4.4 יום ד׳, 21:00 ״חותם הקפה״ סוקולוב 81 רמת השרון, כרטיסים: 03-5478020

״רוק׳נרול כחול״ – 13.4 יום ו', בשעה 21:00, "אלמא מרכז אמנויות", זיכרון יעקב, כרטיסים: 04-6300123

25.4 יום ד', בשעה 21:30, "גרציא קפה ותוצרת", קיבוץ העוגן, כרטיסים: 09-8943942

הבחירות של גדי וילצ'רסקי

גדי (עידן מור) שיתף את סרטיו האהובים ובחר לא לנמק את בחירותיו בטענה כי "אהבה לא מנמקים".

מועדון קרב - סרטו של הבמאי דיוויד פינצ'ר. צעיר חסר שם (אדוארד נורטון) מקים עם טיילר (בראד פיט) מועדון קרבות אגרוף. כחלק מהסרט, מופיעות תמונות בודדות בהבזקים של שברירי שנייה שיש האומרים כי יש להן השפעה על הצופים באופן לא מודע. סרט פולחן.

מטריקס - ניאו המתכנת (קיאנו ריבס) מגלה שחייו בעולם המציאות הם למעשה חיים וירטואליים. צוות מורדים, המנסה להכריע את הכוח העליון את ה"מטריקס", מצרף אותו אל שורותיו ומנסה לשכנע אותו שרק לו יש את הכוח לנצח. כוריאוגרפיה מרשימה של אלימות בהשפעת סרטי פעולה יפניים ושימוש נרחב בצילום ב"זמן קליע". זוכה פרסים רבים, ביניהם פרס אוסקר על העריכה הטובה ביותר ופרס סאטורן על הסרט הטוב ביותר.

סיפורו של ויל האנטינג - פרופסור למתמטיקה (רובין ויליאמס) מגלה את כישרונו של ויל השרת (מאט דיימון), צעיר מחונן בעל קשיים פסיכולוגיים. זוכה פרסי אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (רובין ויליאמס) ולתסריט המקורי הטוב ביותר (בן אפלק ומאט דיימון, שגם מככבים בסרט).

בחזרה לעתיד - סרט בהפקת סטיבן ספילברג ובבימוי רוברט זמקיס. מכונת זמן שנבנתה בידי מדען מטורף (כריסטופר לויד) בשנת 1985 מחזירה נער בשם מרטי (מייקל ג'יי פוקס) שלושים שנה אחורה. הוא פוגש בהוריו, ברגע הגורלי שבו הם עומדים להתאהב, אך נוכחותו במקום משבשת את העניינים ומעמידה בספק את הקיום שלו. זוכה פרס אוסקר לעריכת הסאונד הטובה ביותר ושלושה פרסי סאטורן, כולל סרט המדע בדיוני הטוב ביותר.

אלכס חולה אהבה – סרט פולחן בבימוי בועז דוידזון. סיפור התבגרותו של אלכס (איתן אנשל) בשנות החמישים. משפחתו חולקת את הבית עם פרסי היפוכונדר (יוסף שילוח) שהוא לא בדיוק השותף האולטימטיבי. אלכס מתאהב בבת כיתתו ובהמשך בבת דודתו שהגיעה מחו"ל.