כבר עשרים ותשע שנה שהקריאה המפורסמת - Live from New York, It's Saturday Night""- נשמעת מאולפן H8 הממוקם בבניין רוקפלר. צ'בי צ'ייס היה הראשון שזכה לומר אותה בפתיחת התוכנית הראשונה של "סאטרדיי נייט לייב", ב - 1975. התוכנית, שהייתה חדשנית בזמנה, הציגה קבוצה גדולה של קומיקאים שנבחרו בקפידה ע"י המפיק לורן מייקלס ממועדוני סטנד אפ ואימפרוביזציה ונתנה להם הזדמנות להתפרע, להשתלח ולצחוק על כל דבר בעולם. עד היום נחשבת התוכנית לחממת גידול לקומיקאים ושמרה על מבנה זהה לאורך השנים, כשכל תוכנית מורכבת ממערכונים שונים, אורח שמנחה את התוכנית, אורח מוזיקלי ופינת ה - Weekend Update, חדשות מזווית קצת אחרת, שאין תוכנית שכבר לא משתמשת בפורמט שלה (אפילו "ארץ נהדרת").בשנים הראשונות של התוכנית היא הכילה כמה מהשמות שיהפכו מאוחר יותר לשמות הגדולים ביותר בתחום הקומדיה - ג'ון בלושי, דן איקרויד, צ'בי צ'ייס, ביל מארי וגילדה רודנר. אלה הפכו את התוכנית למקדש לאוהבי הקומדיה והשנים בכיכובם נחשבות לטובות ביותר. עם השנים החלו הכוכבים הראשונים לפרוץ את מעגל שידורי הלילה והחלו להתרחב גם לסרטים, כמו "האחים בלוז", המבוסס על דמויות של בלושי ואיקרויד, "בית החיות" ועוד. ההצלחה הקופתית של הסרטים הללו גרמה לעזיבתם של הכוכבים המקוריים, ולהבאתם של שחקני חיזוק חדשים, בתקווה ליצור דור המשך מוצלח לא פחות.
אבל התקווה הזו לא מומשה כל-כך מהר. שנות השמונים הראשונות היו אחת מהתקופות הקשות של התוכנית, כשחילופי שחקנים, פיטורי כותבים ועזיבתו של המפיק הראשי לורן מייקלס הביאו לכך שעונת השידורים של 80'- 81' נחשבת עדיין לכל- כך גרועה, שהיא אפילו לא משודרת בשידורים חוזרים. עם זאת, גם בשנים הללו הייתה תקווה מסוימת לתוכנית בדמותו של אדי מרפי שהשתלט על העניינים והיה לכוכב הבלתי מעורער שלה, לצד ג'וליה לואיס- דרייפוס (לימים, איליין מ"סיינפלד") וג'ו פיסקפו.
אבל אחרי ההצלחה של "השוטר מבברלי הילס" גם אדי מרפי עזב ולצורך חיזוק הובאו כמה מהשמות הגדולים שלא אותה תקופה - בילי קריסטל, הארי שירר וכריסטופר גסט (מיוצרי "ספיינל טאפ") ומרטין שורט. בנוסף, לורן מייקלס חזר באמצע שנות השמונים וגייס קומיקאים צעירים נוספים כמו רוברט דאוני ג'וניור, ג'ואן קיוזאק, פיל הארטמן ודנה קארבי ומייק מאיירס שיצרו יחד את "עולמו של ווין" שהפך גם לסרט מצליח (וזכה לסרט המשך). הצוות הזה הוביל את התוכנית בהצלחה עד שנות התשעים, אז הגיעו שמות כמו כריס פארלי, דיוויד ספייד, רוב שניידר, ג'נין גארפולו ואדם סנדלר ששמרו על רף גבוה והחזירו את התוכנית לימיה הטובים, עד הנפילה הבאה ב- 1994, שהביאה לגל פיטורים ורענון נוסף בתוכנית, אחריו הצטרף בין היתר מי שיהפוך לאחד הכוכבים הגדולים של התוכנית- וויל פארל ("זולנדר").
אחרי כל התהפוכות, העליות והירידות, התוכנית המשיכה לשרוד ובקרוב תעלה בארה"ב העונה ה- 29. אצלנו משודרת העונה הקודמת של התוכנית, וביום שבת (18.9) ישודר הפרק האחרון שלה, ששודר לפני ארבע חודשים בארה"ב. מנחות התוכנית הערב הן התאומות המאוסות אשלי ומארי קייט אולסן, מה שנראה בהתחלה כמו עוד מערכון פארודי, אבל מתגלה כאמת. איך האמריקאים האלה אוהבים אותן? כך או כך, גם הן לא מצליחות להרוס את הכיף, ומשתתפות בפארודיות על עצמן. בנוסף, פרק זה הוא גם האחרון בהשתתפותו של מי שיהיה כנראה הכוכב הבא שיצא מהתוכנית, ג'ימי פאלון, שעומד להופיע בגרסה אמריקאית ל"טקסי" הצרפתי. באקט פרידה יפה, יוצאים כל שחקני התוכנית במחרוזת שירי "גריז", כאשר הוא וטינה פיי, שותפתו לפינת ה- Weekend Update והכותבת הראשית של התוכנית (שכתבה לאחרונה גם את התסריט ל"ילדות רעות"), ממלאים את תפקידיהם של ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון באופן מצחיק ומרגש.