ביום שבת יצויין ברחבי העולם "ולנטיינס דיי" הנחשב לחג האהבה הבינלאומי. אבל מי זה בכלל ולנטיין ? מה הקשר שלו לאהבה והאם לנו , כיהודים, יש בעצם אפשרות לחגוג פעמיים בשנה : גם בט"ו באב וגם ביום שבת ? התשובה היא כן ! ואם מדובר על אהבה, קשה שלא לשכוח את המאהבים הגדולים בהיסטוריה של הקולנוע, איריס לאקנר מזכירה לנו את כוכבי הקולנוע הגדולים של כל הזמנים שרובם מלאו פנטסיות לא מעטות בחלומן של נשים רבות במאה השנים האחרונות.לחגוג זה תמיד טוב ואהבה זה עוד יותר טוב – לא משנה לאיזו דת אתה משתייך או מה מינך. אז נכון, לנוצרים יש את ה – 14 לפברואר. ועל מה כל הרעש ? המנהג הולך אחורה בזמן עוד לימי רומא העתיקה אשר הנחילה מנהג בתאריך ה – 14 לפברואר לשדך ולחבר בין נערות לנערים. אח"כ זה צורף כסוף שבוע של חגיגות יחד עם יום הצייד של הגברים וכלל כבר נשים וגברים בוגרים ולימים, הקדוש הנוצרי, ולנטיין ( ויש להם הרבה כאלו ) העניק את שמו לחגיגה. ברבות הימים, הפך המנהג לחגיגה בינלאומית של ממש אשר הובילה לתעשייה שלמה של סמלים, מזכרות ומתנות. ואם מתעסקים בנושא הכי מדובר בסרטים וביום הכי רומנטי בשנה, למה שלא נזכר במאהבים הכי גדולים ?! להלן תזכורת מענגת ...
נתחיל עם ולנטינו – המאהב הגיבור והבנדיט מתקופת הסרט האילם שהותיר שביל לבבות שבורים אחריו. נמשיך עם שני כוכבי עבר מפורסמים : הראשון הוא האמפרי בוגרט המוכר בכינויו "בוגי" בעל החיספוס, השיק והמבט השובה והשני הוא קלארק גייבל הנאה עם השפם הסמלי המוכר לנו מ"חלף עם הרוח". שני גברים אשר היוו סמל לאיך היה צריך להיראות גבר, כיצד היה עליו להתנהג ואילו נשים לכבוש.... אם ננסה למצוא קו מתאר משותף בין דמויות המאהבים הגדולים בהסטוריה של הקולנוע נבין שהטעמים וכללי הבחירה משתנים עם הזמנים והמקום ומה שהיה מדליק פעם, לא חייב לשלהב כיום וההיפך !
פרנק סינטרה שבלט הן על המסך הגדול והן על בימות המופעים, כבש בחיוכו ועיניו התכולות את ליבן של נשים בגילאים שונים והוסיף לעצמו מעריצות כאשר נקשר שמו בעקיפין לארגוני פשע מאורגן בחו"ל. ומה עם האגדה, המיתוס של דון חואן דה מרקו ו...זורו ? המאהבים הלטיניים האולטימטיביים. וכמובן שיש את הבריטי הבלתי נלאה ג'יימס בונד אשר נערותיו הפכו לשם דבר ומקפצה רצינית לקריירות רבות ?! הוא תמיד מצליח לכבוש את ליבן של הנשים הנקרות בדרכו, הוא תמיד מוצא זמן לתענוגות הגוף בין הצלם העולם לתפישת הפושע וכולן תמיד סולחות לו או זוכרות אותו לטובה ... מעניין למה ?!
ובאמצע המאה הקודמת הגיע גם הצעיר עם הבלורית ועיני הים, ג'יימס דין אשר סופו הטראגי בטרם עת עורר תדהמה גדולה עד לעצם היום הזה. יש את ההורסים והיפים ריצ'ארד גיר וטום קרוז שכל מילה נוספת עליהם פשוט מיותרת , את מי שהתחיל כרקדן כשרוני ומוצלח, התמקד במשחק ומצא את עצמו בקאמבק הסטרי לאחר שנים של שקט, ג'ון טרבולטה. וסיפור דומה גם לפטריק סוויזי ( זוכרים את הסצינה האירוטית ב"רוח רפאים" לצד דמי מור ?) יפיוף שהיה בולט מאוד בשנות ה – 80' הוא רוב לאו ששיחק באין ספור סרטי נעורים ודרמות ואהב מאוד לנשק .
ומה עם אנטוניו בנדרס ? הספרדי שהתגלה בזכות סרטיו של אלמודובר והפך לשם דבר : גבר מושך, שרמנטי, סקסי ו... לטיני ! מצרפת היה לנו את אלן דלון אשר בצעירותו נחשב לאחד מהפנטזיות הרטובות של נשים רבות באירופה. וחזרה באמריקה ניתן למצוא את קווין קוסטנר המקסים והנשקן, את מיקי רורק ששיגע בתשעה וחצי שבועות של שיכרון חושים את בייסינג'ר והרבה אחרים. וורן בייטי שהחליף נשים כמו תחתונים. ג'ק ניקולסון שלא נראה כמו יפיוף כלל וכלל, אך בתור המאהב המוטרף שמצליח לשגע נשים בכל גיל, מל גיבסון בתור הנציג האוסטרלי והרשימה יכולה עוד להמשיך... כאוות, או שמא צריך לאמר כתאוות דמיונכם ... ?!