לאיש הקולנוע ערן ריקליס יש סרט חדש ונראה שגם אחרי קריירה עשירה ביצירה קולנועית הוא מצליח לספק יצירה ישראלית מעניינת עשויה בכשרון ומקצועניות. הקריירה של ריקליס לא אחידה וברזומה העשיר שלו ניתן למצוא סרטים נפלאים כמו "זוהר" ו"הכלה הסורית" לצד סרטים בעייתים כמו "גמר גביע", "צומת וולקן" ו"עץ לימון" המביך שזכה להצלחה מסחרית וביקורתית עצומה בחו"ל והתרסק בבתי הקולנוע בארץ. לאורך הקריירה שלו ריקליס מצליח להתמקצע מסרט לסרט וסרטו החדש "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" יכול להתמודד בקלות על תואר הסרט הישראלי שנראה ומרגיש הוליווד עוד מהפריים הראשון, וזו מחמאה!מרק איווניר מעולה כממונה על משאבי אנוש במאפיה ירושלמית ותיקה ומצליחה. אדם אפרורי, עייף שחייו נמצאים על סף התפרקות. הבוסית לא מרוצה, האשה זרקה אותו והבת אבדה תקווה שהוא יתפקד כאבא. הוא מתגורר בחדר בבית מלון כשאירוע טראגי משנה את חייו. בעקבות פיגוע התאבדות, יוליה, עובדת זרה ופועלת-לשעבר, במאפיה מוצאת את מותה. לאחר שעיתונאי במקומון (גורי אלפי החביב) מאשים את המאפיה בהזנחת הגופה וכדי לרצות את הבוסית הקשוחה (גילה אלמגור בתפקיד אורח) הוא יוצא ללוות את גופתה חזרה לארץ מולדתה. מה שמתחיל כמסע בלית ברירה הופך למסע של גילוי עצמי.
פרסומת
לראשונה בחייו הממונה מבין עד כמה החברה הישראלית מתייחסת בחוסר האנושיות כלפי העובדים הזרים - האנשים שמגיעים ארצה לעשות את העבודה השחורה שאנחנו הישראלים מסרבים לעשות. אבל ההצלחה של הסרט היא לא רק בביקורת שהוא מעביר אלא דווקא באנושיות שלו. ריקליס והתסריטאי נוח סטולמן מצליחים בחוכמה רבה ליצור סרט מסע נגיש לקהל הרחב עם רגעים מצחיקים ומרגשים. הממונה מחליט להוביל את ארון הקבורה לכפר נידח שבו מתגוררת אמא של המנוחה. אליו מצטרפים העיתונאי המכונה נחש, בנה של המנוחה, ובעלה של הקונסולית הישראלית.המסע מכיל שפע סיטואציות סוריאליסטיות משעשעות המזכירות את סרטיו המוקדמים והמוצלחים של אמיר קוסטריצה, לצד רגעים ריאליסטים מרגשים. הצילום המרשים של ריינר קלאוסמן הוא אחד הדברים היפים ביותר שנראו השנה בקולנוע הישראלי. המשחק של כול צוות השחקנים ראוי לשבח, במיוחד הליהוק של מרק איווניר שלא מוכר לצופים הישראלים אבל בהחלט מוכר בהוליווד מתפקידיו בסדרה "הפמליה" או סרטים כגון "שומר המדינה". איווניר המאופק יוצר דמות שהיתה יכולה להתלבש על ג'ורג' קלוני כמו כפפה ליד. אבל מי שגונבת את ההצגה היא רוזינה קמבוס המגלמת את הקונסולית הישראלית. בסצינות שהיא משתתפת הקהל פשוט לא מפסיק לצחוק. קמבוס שהיתה יכולה ליצור קריקטורה גסה פשוט מעולה ואף פעם לא מוגזמת יתר על המידה.
"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" הוא סרט על גאולה, על אדם שהיה צריך לטוס עם ארון קבורה וגופה של עובדת זרה לארץ רחוקה, לצאת למסע בלב החורף המזרח אירופאי בנוף מושלג וצחיח כדי להבין שאת התשובה הוא ימצא אך ורק בבית בירושלים. יוליה, העובדת הזרה הבינה זאת אפילו לפניו. היא ברחה מהקור והחשכה אל ירושלים ואומצה על ידי תושבות שכונה חרדית שהעניקו לה את השם רות. עכשיו הממונה צריך לחזור הביתה כי התשובה נמצאת במשפחה שלו, במקום העבודה שלו ובעיר שמתרחשים בה פיגועי התאבדות. זהו סרט על ההבנה שאת התיקון עושים בבית ולא בארץ קרה ורחוקה. מומלץ מאוד.
ראיתי את הסרט ואני לא ממליץ לאף אחד לראות אותו סרט משעמעם רצח חוץ מצילום יפה אין בסרט הזה כלום לא עלילה ולא תסריט.. עדיף לראות סרט אחר וחוץ מזה הסוף בכלל לא מובן, לקחו אותה לרומניה אוקיי, אז למה לא קברו אותה שם בסוף הסרט, את זה לא הבנתי אם משהו הבין את הסוף אשמח לתגובה, תודה.
שם:משה אליגיל:4008/12/2010 11:49:42
6/10
לא ברור על מה המהומה.סרט בינוני פלוס. וודאי לא מצדיק פרס אופיר ולא ברור איך מול סרט כמו "הדקוק הפנימי" שהוא יצירת מופת זכה דווקא הסרט הבינוני הזה. לא קראתי את הספר אבל כסרט הוא לא מצליח להעביר באמת משהו. היו אמנם רגעים מרהיבים, מרגשים ופיסות של קולנוע יפה, אבל כסרט באופן כללי הוא לא ממש מצליח לסחוב. יש רגעים רבים בהם הוא נמתח כמו מסטיק.בתןר מי שלא קרא את הספר היה לי הרבה פעמים לאורך הסרט נדמה שיש איזה רצון ליצור עלילה שתהיה תואמת לספר או לרוחו.
יש לציין שהשחקנים היו טובים והעיצוב הויזואלי היה מרשים, אם כי לא אחיד לאורך הסרט. אבל גם נקודות הזכות האלה לא הספיקו כדי ליצור סרט שניתן להתפעל ממנו. ובאמת לא ברור לי על מה היתה המהומה של חברי האקדמיה סביב הסרט הזה.
שם:דבי אדריגיל:10001/12/2010 00:26:28
8/10
סרט זורם וקולח ,עלילה ודמויות מעניינות .....תסריט מעניין