הנכס ביקורת סרט

באופן אבסורדי סוגיית הזהות היהודית הייתה אחד הנושאים הלוהטים בפסטיבלי הקולנוע מסביב לעולם במהלך 2024. סרטים רבים צולמו לפני ה-7 באוקטובר אבל הגיעו לאקרנים לאחר האסון ועדיין הצליחו לעורר עניין רב: זוכה קאן והאוסקר "אזור העניין", הדרמה "נפש אחת" עם אנתוני הופקינס, "בין בתי הכנסת" שהוקרן בסאנדנס וברלין, "כאב אמיתי" של ג'סי אייזנברג שקטף שלל פרסים בחודשים האחרונים, "ספטמבר 5" שעסק ברצח הספורטאים במינכן מנקודת מבטה של התקשורת והוקרן בפסטיבל ונציה, סרט האנימציה "סחורה יקרה מכל" של הבמאי היהודי מישל הזנוויציוס ("הארטיסט") שיגיע בקרוב לפסטיבל חיפה. עוד בקאן הציג "טרנסמצווה" הארגנטינאי על זמרת יידיש טרנסית והזוכה בפרס הבימוי בפסטיבל ונציה האחרון, "הברוטליסט" שאפשר להגדירו בקלות כסרט הציוני ביותר שנוצר מחוץ לישראל בשנים האחרונות.גם הקולנוע הישראלי עסק בזהות היהודית דרך משלחות הנוער לפולין בדרמת הנעורים הנפלאה "המשלחת" וגם בשלל סרטים כמו "בית", "לא יום ולא לילה" אבל בולט מהם הוא הסרט הישראלי "הנכס", בכורת הבימוי הקולנועית של היוצרת הוותיקה דנה מודן ("ככה זה", "אבירם כץ"), המבוססת על הרומן הגרפי המצליח באותו השם של אחותה, רותו מודן, שלקחה חלק גם בכתיבת התסריט. מה שמבדיל בין סרטן של האחיות מודן הוא האווירה הכנה אך הנאיבית של "הנכס", וגם הניסיון לעסוק בשאלת הזיכרון או הביקורת כלפי איך הוא מעוצב בימינו. התוצאה היא סרט שקשה להישאר אדיש לקסם הייחודי שלו. "הנכס" חוזר אל שנת 2008, רגינה (רבקה מיכאלי) ונכדתה מיקה (שרון סטריבמן) טסות אל ורשה כדי להשיב את הנכס המשפחתי שהולאם במלחמת העולם השנייה. במהרה, משימתן הפשוטה מסתבכת, כשבדרכן נקרים קרוב משפחה נאלח (אורי הוכמן), מדריך תיירים מקומי ושרמנטי (פיוטר פאצ'ק) וזקן מסתורי (אנדז'ה סאווארין), שקשור או לא לנעוריה של רגינה בפולין טרום המלחמה.הקסם והייחוד של "הנכס" היא דווקא אותה אווירה נורמטיבית וקלילה, שמציגה רגעים לא קלים במעין חמימות עוטפת, ונדמית חסרה מאוד בקולנוע המקומי. מודן עצמה העידה על הסרט כהתגשמות חלום, מאפייני היצירה הטלוויזיונית של דנה מודן – יחסים מתפוררים, ציניות כמגננה, מרירות מתוקה וכו' - נוכחים מאוד ב-"הנכס", ויוצרים מפגש מעניין עם היצירה המעט יותר נאיבית של אחותה. כך, כשדמות שולית של מורה (יוסי מרשק בהופעת אורח מושלמת) במהלך מסע תיכוניסטים לפולין צועק - "לא מגיע לכם ללכת למחנות!" – או פולנייה שעוסקת בשימור אובססיבי של זיכרון השואה בוורשה שחולמת "להחזיר את העיר לימי הגטו", כל זאת כאשר השוטים צבועים בצבעי פסטל חמים (ציון לשבח לצילום המדהים של ירון שרף). נדמה שהאחיות מודן מתבוננות (ולא כופות את מסריהן על היצירה) בתפיסה הומאנית בעולם ציני וממוסחר, שאיבד מהלוגיקה או מהבושה שלו ומתעקשות למצוא רגש אמיתי בתוך סביבה שוחרת מוות. במובן מסוים, דווקא הפשטות המסוימת של "הנכס" גורמת לו להיות יוצא דופן, מושך יותר ללב השברירי של הקהל המקומי בעת זו.קשה לדמיין את הסרט הזה ללא הליהוק המדויק של רבקה מיכאלי המצוינת כתמיד בתפקיד הראשי, שמוסיף עוד נדבך מסוים לסרט, כמעין פרידה מתרבות ישראלית עם ערכים אחרים שכמעט ולא קיימת בימינו ("הסרט הכי אשכנזי שיצא בארץ בעשרות השנים האחרונות", הגדירה זאת לאחרונה מודן באופן ישיר ומשעשע). התגלית של הסרטהיא השחקנית שרון סטריבמן – שמצליחה לנוע באופן נונשלנטי בין סצינות קומיות לסצינות פגיעות, להיות רגועה ולוגית בניסיון נואש למנוע מהרגשות שלה להתפרץ. עוד ראויים לציון הם אורי הוכמן – שמצליח לגנוב סצנות למרות התפקיד הבלתי נסבל שלו בכוונת תחילה – ו-אנדז'ה סאווארין, משחקניה המפורסמים של פולין, שבהופעה שקטה למדי מכיל בתוכו את הטרגדיה הגדולה של מלחמת העולם השנייה."הנכס" לכאורה נראה כמו סרט חביב ותו לא, אך משהו בצורתו הנוכחית ושיתוף הפעולה המוצלח בין האחיות פשוט עובד ויוצר את אחד הסרטים הטובים ביותר שיצאו מישראל בשנה האחרונה. מהו אותו ה"משהו"? עבור כל אחד הוא יהיה דבר אחר, אבל התוצאה תמיד תשבה אותו. כזה פשוט. "ככה זה".

הטבעת The Ring 2024 חדש 2024

ארוגם ביי Arugam Bay חדש 2024

הנכס The Property 2024

קרוב אלי Come Closer 2024

עשרה חודשים: נפלאות האילוזיה Ten Months 2024

אמצע החיים Midlife 2024

קרב אוויר Air War 2024

טור פרידה Farewell Column 2024

בית Home 2023 2024

דניאל אויערבאך Daniel Auerbach 2024