באחת מהשיחות הזכורות מסרט הקאלט "דוני דארקו" (אתם בביקורת הנכונה, תשארו איתי), החברים הבוטים של דוני מתבדחים על חשבון ההרגלים המיניים של היצורונים מתוכנית הילדים "הדרדסים" ושל דרדסית בפרט. דוני נזעם ומסביר כי דרדסית הייתה המרגלת של גרגרמל אשר הומרה ל"דרדסות" בעקבות טוב ליבו של דרדסבא. מאיפה מגיע הסיפור הזה בתוך סרט קודר והזוי? סיפורה של דרדסית הוא כנראה קו העלילה המוכר והזכור ביותר מהסדרה המיתולוגית ומלבדו רוב הסיכויים שתזכרו רק מתנות מתפוצצות, בתים מפטריות, חתחתול ואולי, תלוי בדור, גם את ציפי שביט. לכן, לא מפתיע שהסרט השני מסרטי "דרדסים" עוסק בסיפור הגעתה לעולם של הדרדסית, ומקומה בקרב אחיה לכפר, אולי הסיפור היחיד שכולנו, אפילו דוני דארקו, זוכרים מהסדרה.העובדה שיש ב"דרדסים 2" סיפור ברור והדוק הוא היתרון המשמעותי שלו על פני סרטי האנימציה שצצים בכל קיץ אלא גם על סרט ה"דרדסים" הראשון, בו בורחים הדרדסים מהמכשף המרושע גרגמל, מגיעים לניו יורק ומבלים את שארית הסרט בלהמשיך ולברוח מגרגמל. בסרט הנוכחי, דרדסית נמצאת במשבר זהות כאשר היא נחטפת לעולמינו, הפעם לפריז, ועליה להחליט אם היא שייכת לכפר הדרסים, או שהיא באמת ה"בת" של גרגמל הרשע. כך, בעוד שהסרט הראשון מתעסק בעיקר בדמותו האבהית של דרדסבא (שבאנגלית הוא papa smurf, לא סבא בכלל!), הסיפור הפעם הוא מנקודת המבט של ה"ילדה". לכן, לילדים יהיה כנראה הרבה יותר קל להזדהות עם הדמויות, עם הסיפור ועם המסר שלו שהוא, בגדול: "הורה הוא מי שיעשה עבורך הכל".
פרסומת
גם הסיפור האנושי של חבריהם של הדרדסים, פטריק וגרייס (ניל פטריק האריס וג'יימה מייס מ"גלי") עוסק באבהות. ובדומה לעלילת הדרדסים, גם הפעם הדגש הוא לא על כל שפטריק הוא אב בעצמו, אלא דווקא בתפקידו כילד שאביו החורג והמעיק (ברנדן גליסון) מתעקש להיכנס לחייו ולהרפתקאותיו בכל מחיר. ניל פטריק האריס נפלא כתמיד והדינמיקה שלו עם היצורונים הכחלחלים מגניבה ולא מאולצת. הפעם מקבלת גם גרייס תפקיד גדול יותר, וטוב שכך. רק חבל שדמותה של סופיה ורגרה ("משפחה מודרנית") לא המשיכה איתנו. למזלנו, האנק עזריה המצוין ממשיך לגלם את גרגמל בדיוק והומור פרוע.מה שהופך את "דרדסים 2" לכיפי הוא בעיקר היותו סרט מצחיק. ולא רק השחקנים האנושיים אחראיים על הבדיחות, גם ההומור של הדרדסים, ובעיקר ההומור העצמי שלהם מצליח להיות משמעשע ולהימנע לרוב מוולגריות. את הומור הסלפסטיק של ביש גדא המגושם מהסרט הראשון, מחליף ההומור של האקס, ה"שטותניק" (דרדס לא כחול) שהוא גם סלפסטיקי וגם מופרע. על פי הנוהל, בדיחות רבות פונות ישירות לקהל המבוגר שלא רק בא עם ילדיו לסרט, אלא גם גדל על סדרת "דרדסים" המקורית. החלטה מוצלחת במיוחד היא לפתח לדמות את האזכור הקצר מהסרט הראשון על הדרדס ה"פאסיב-אגרסיב".
בנוסף, "דרדסים 2" מצליח גם להיות מגניב. כמות האפקטים המיוחדים גדולה הרבה יותר מהסרט הראשון והם הרבה יותר גרנדיוזיים. אפילו התלת מימד עובד לא רע, בעיקר כאשר דרדסית מגלה את הנוף של פריז ברכיבה על חסידה דרך הקשתות של הנוטרדם. המגניבות עוזרת גם להחליק את המסר על יחסי ילדים והורים ולהקל על חווית הצפייה למבוגרים שסרטי הילדים של הקיץ כבר נמאסו עליהם לגמרי, ואוגוסט אפילו עוד לא התחיל. אה ויש גם שיר של בריטני ספירס בסוף, מה עוד תבקשו?
זוכר שראיתי אותו שהיתי ילד שיצא ואני היום בן 21
ומתגעגע אליו ואוהב ליצפות בו עד היום ועד היום אני
מתבאס שלא יצא לו סרט המשך ועדין מקווה שיצא.
שם:גרוטגיל:1012/08/2014 12:32:35
8/10
הדרדסים חוזרים- הסרט היה יפה ומדורדס
שם:סערגיל:503/12/2013 14:19:01
8/10
סרט מקסים, מצחיק, משעשע. עברו למעלה מחודשיים מאז שצפינו בו בקולנוע והילד לא מפסיק לבקש לראות שוב. בינתיים קניתי לו את הספר של הסרט, ואני מחכה שישודר בטלויזיה.