לפני שתגידו לעצמכם, מי צריך עוד סרט ישראלי על המשבר המדיני/ פוליטי בין ישראל לפלסטינאים? אני ממליץ לכם לעצור לרגע לקחת נשימה עמוקה ולקנות כרטיס לסרט הביכורים של הבמאי יובל אדלר ושל התסריטאי עלי ואקד, כתב החדשות הוותיק של ynet. אין ספק ש"בית לחם" הוא הסרט העלילתי המורכב ביותר על המצב שגם מצליח לתאר את ההתרחשויות בשטחים הכבושים וגם במשרדי השב"כ בצורה האמינה והאנושית ביותר בלי ליפול למניפולציות זולות כאשר כל הדמויות אמינות ורחוקות מסטריאוטיפים."בית לחם" שייך לז'אנר סרטי המתח והפעולה המתרחשים במציאות העכשווית. לאמריקאים יש את עירק ואפגניסטן לישראלים יש את ההשטחים הכבושים. בסרט זה שאין בו רגע דל אתם עתידים להסחף לתוך מערכת יחסים מורכבת בין רזי, סוכן שב"כ, רכז נפת בית לחם ובין סנפור, אחיו הצעיר של מפקד גדודי חללי אל אקצא בעיר. רזי גייס את סנפור כמקור כשהוא היה בן 15. הסוכן המוכשר ניצל את רגשי הנחיתות שהאח הצעיר הרגיש לעומת אחיו הטרוריסט שזוכה לאהדה רבה בשטחים בעקבות פעולות הטרור הרצחניות שהוא מצליח לבצע.
פרסומת
השניים מפתחים מערכת יחסים מורכבת שהיא הרבה יותר מסוכן ומקור. רזי שהשקיע זמן רב בבניית הקשר ביניהם מפתח כלפי המקור הצעיר רגשות אבהיים ואילו סנפור לראשונה מוצא ברזי חבר ודמות אב. לראשונה למישהו באמת אכפת ממנו. אבל המציאות המורכבת עומדת לשנות את פני המצב וסנפור מוצא את עצמו בסיטואציה בלתי אפשרית בו הוא מנסה גם לגונן על אחיו המבוקש וגם להמשיך את הקשר עם רזי אותו הוא אוהב כמו אח. השאלה היא כיצד נער צעיר וקצת ילדותי שרק רוצה להוכיח לסביבתו כמה הוא גבר בכלל יוכל להתמודד עם הלחץ שמופעל עליו מכל הכיוונים.רזי וסנפור מוצאים את עצמם תחת מכבש האיומים גם מהשב"כ וגם מגורמים שונים בשטחים מה שיוביל לסוף מפתיע שיגרום לכם להפסיק לנשום לכמה דקות ארוכות. לראשונה נוצר בישראל סרט שהוא לא דידקטי ופוליטי אלא פשוט מותחן מורכב ועמוק השוחה בתוך הז'אנר כאילו היוצרים הם בכלל אמריקאים מהוליווד. לא פלא ש"בית לחם" מועמד ל- 12 פרסי אופיר, הוקרן בהצלחה בפסטיבל ונציה, פסטיבל טורונטו ופסטיבל טלורייד בארה"ב. בנוסף לכך שעוד לפני יציאתו לאקרנים הוא כבר הספיק להמכר לארצות רבות ברחבי העולם.
יובל אדלר שזהו סרטו הראשון והוא בכלל מגיע מעולם של מתמטיקה, פיסיקה ופילוספיה, מתגלה כמקצוען ממדרגה ראשונה שיודע לביים סרטי ז'אנר בצורה המושלמת, אבל לפי "בית לחם" אי אפשר עדיין לדעת האם לאיש המוכשר הזה יש שפה קולנועית אישית משלו. ניכר מהרגע הראשון שהתסריט המעולה המצליח להציג את הסיטואציה המורכבת בשטחים ובישראל משלל נקודות מבט מגוונות נכתב על ידי אדם שבאמת מבין לעומק את חייהם של מודיעים, מבוקשים ואנשי שב"כ. ניכר שואקד התסריטאי השותף של אדלר בהחלט תרם רבות למורכבות של העלילה והדמויות.המוסיקאי צחי הלוי המגלם את רזי מגיש הופעה אמינה ואנושית ביותר כאיש שב"כ שנקרע בין המשימה שעליו לבצע לבין רגשות האחריות שהוא מפתח כלפי המקור הצעיר. שאדי מרעי הצעיר מגלם את סנפור, מספק מפגן משחק מרגש במיוחד. מזמן לא הופיע על מסך הקולנוע הישראלי נער צעיר שמצליח להביע מגוון רחב כל כך של רגשות מורכבים ולהביע בצורה האמינה ביותר שלל דילמות. "בית לחם" הוא 99 דקות עוצרות נשימה של קולנוע ישראלי במיטבו ולשם שינוי השבחים שהוא זוכה בהם באמת מגיעים לו.
סרט מעניין, עשוי מצויין אבל עם סוף צפוי מראש.
אם כוונת התסריטאים הייתה לייצר אצלי אמפתיה לפלשתינאים אז הם נכשלו כשלון חרוץ. הסרט רק מחזק את ההרגשה שהם לכודים בתוך סבך של אלימות ושנאה יוקדת שבה הכל אנרכיה ומוות. כולם מנצלים אותם, החמאס, גדודי אל אקצה, הרשות, השב"כ.
יש פה סיפור טוב, אנושי, מעניין, אבל כולם פה יוצאים חרא, וזו כנראה המציאות. לכן הסרט אמין.
המשחק מעולה. השחקנים הראשיים אמינים וראויים לכל הכבוד.
בגדול לא סיפור מדהים, אבל הסרט מעניין וראוי.
שם:Jason Stathamגיל:2305/05/2014 00:26:54
7/10
סרט שמציג מציאות עגומה וקשה. הוא מותח ומעניין אך יצאתי אך יש בו הרגשה של פספוס של סיפור חזק.7 בסולם statham.
שם:איציק גורגיל:4002/03/2014 23:23:12
9/10
רק לשם האיזון רציתי להוסיף בקשר לביקורת של הוכנר באתר הזה "כל הדמויות רחוקות מסטריאוטיפים" שההיפך הגמור הוא הנכון, הסרט הזה די סטריאוטיפי, הישראלים פה הם הטובים והערבים הרעים, כמו שגדעון לוי ציין בביקורת שלו..