לפני כמעט עשרים שנה יצר לארי קלארק - היוצר האמריקאי השנוי במחלוקת - את הסרט "קידס" שטלטל את החברה האמריקאית השמרנית.בסרט הוצג יום בחיי בני נוער בניו יורק ששגרת חייהם כוללת ניבולי פה, אלימות, סמים וגם הרבה מאד סקס.נדמה שקלארק הצליח לזקק לתוך סרטו את כל כאב הנעורים ואת כל פחדיהם של המבוגרים ממה שעושים ילדיהם בדלתיים סגורות.סרט הביכורים של יונתן גורפינקל אומנם אינו נועז כסרטו של קלארק אבל הריאליזם שלו, המינימליזם שבו מוצג סיפור העלילה והדמויות ובעיקר הליהוק הפנטסטי בראשות סיון לוי – כל אלה הפכים את "שש פעמים" ללא פחות מיצירת מופת שאחריה סרטי המתבגרים בישראל (ולא שנעשו הרבה כאלה) ייראו אחרת לחלוטין.
פרסומת
גילי אותה מגלמת סיון לוי היא נערה בת 17 שעברה לאחרונה להרצליה ומנסה להשתלב בחברת המקובלים - הנערים העשירים בעלי הג'יפים הגרים בוילות נוצצות. סיפורה של גילי נפרש בעיני הצופה בשש אפיזודות (ומכאן שמו של הסרט) שבהן היא מנסה לקדם את מעמדה החברתי באמצעות גופה. מאפיזודה לאפיזודה מנצלת (או שמה מנוצלת?) גילי את גופה החטוב כדי להנות ממנעמי עולם המקובלים והלב יוצא למראה הנערה המשמשת ככלי משחק בידם של אדוני הציניות שהם בסך הכול בני 17 כמוה.הבימוי הריאליסטי של גורפינקל יזעזע כל צופה ויעורר בו מחשבות על עולם הנעורים שב"שש פעמים" מוצג במלוא כיעורו. גורפינקל אינו בוחר בדרך הקלה ואינו מטיף מוסר לאיש מגיבוריו והצופה אינו יודע אם לחבב או לשנוא את חבורת הנערים הסוחפים את גילי אחריהם. גם הצילום המנוכר והלא תזזיתי אינו מאפשר לצופה לנשום ומאפיזודה לאפיזודה חשתי כי האוויר לאט לאט אוזל בריאותיי (במיוחד הסצינה מקפיאת הדם ממש במועדון). "שש פעמים" הוא מסוג הסרטים שהצופה מייחל לאיזו שהיא מנוחה או אתנחתא קומית וזו אינה מגיעה.
מעבר לאביתר מור ,רועי ניק ורועי זילברברג המרשימים בכנותם על המסך הסרט הוא טור דה פורס של סיון לוי בתפקיד גילי. לוי הולכת ומתפחת לאחת השחקניות המסקרנות בקולנוע הישראלי. היא הרשימה ב"ג'ו ובל" ב"מוקי בוערה" ואף באפיזודה קצרה ב "פאקינג דיפרנט תל אביב" אבל נדמה כי ב"שש פעמים" היא מגיעה לשיאים שלא נראו הרבה כמותם בקולנוע הישראלי. בעיניה העצובות בגופה הכפוף משהו, במיניות שהיא משדרת, סיון לוי היא גילי האולטימטיבית ובצדק הוענק לה פרס אופיר לשנה זו לשחקנית הטובה ביותר.כמו בז'אנר סרטי האימה גם בסרטי נעורים רבים ההורים הם נוכחים נפקדים ומנותקים לחלוטין מילדיהם. גורפינקל כמעט ואינו מערב מבוגרים בסרטו ובעצם מתייחס לגיבוריו כאל מבוגרים צעירים שאין כמעט דבר שהם אינם עושים - לטוב ובעיקר לרע. גם סופו של הסרט שבו מעורב אביו של אחד הנערים יכול להתפרש לכאן ולכאן ואצל גורפינקל אין כפרה ואין מחילה והעתיד אינו צבוע אצלו כלל וכלל בורוד - נהפוך הוא.הסרט "שש פעמים" ממשיך מגמה מבורכת של עשייה נושכת ולא מתנצלת המאפיינת את הקולנוע הישראלי בימינו. הצפייה בסרט היא תובענית ולעיתים מתישה אך זוהי צפייה מתגמלת ואף חשובה. גילי זועקת בדממה את זעקת המדוכאים באשר הם, האם מישהו ישמע אותה? סרט חובה!
מישהו יודע משהו על הדמויות? מה הביא אותן למצב המוצג? ומה מוצג? ניצול אחרי ניצול של מישהי (שרוצה מקובלות חברתית כפי שכתבתם?) אפילו זה רק בפרביו) על ידי תיכוניסטים חרמנים. יאיר רווה שמעיד על עצמו כמי שלא מבין את פשעים ועברות קלות, זליג וימי הרדיו, מתלהב. ממה? אפילו מי הן הדמויות אין לי מושג. אז מה נשאר? סרט לשיעורי חברה בתיכון אולי.
שם:ערןגיל:4704/04/2015 22:53:40
7/10
סרט ישראלי ישיר ובוטה המתאר מציאות של בני נוער המנצלים את חולשתה של נערה הלומדת איתם למטרות מין. סרט קשה לצפיה , משחק טוב מאוד של שחקנים צעירים ולא מוכרים.
להורים הצופים בסרט מדובר בחווית צפיה לא קלה על נוער חסר גבולות , חסר בושה , חסר כבוד שסמים , מין ואלכוהול מעניינים אותו הרבה יותר מכל דבר אחר. כו בסרטים ישראלים רבים - הסרט המצוין מסתים בסוף לא ברור ובכך לדעתי יש פספוס עצום
שם:דניגיל:1723/04/2014 17:21:21
6/10
סרט טוב, מבנה העלילה בעייתי. ציפיתי בסך הכל ליותר והתאכזבתי. מומלץ להורים למתבגרים .