



"סרט חובה"
בסדר פלוס. עטיפה מעניינת שמעבירה מסרים חשובים.סנדרה היא בחורה צעירה ועדינה שסובלת מדיכאון כרוני וגם אמא לשני ילדים. היא מתבשרת על פיטוריה, לאחר שהעובדים במפעל בו היא עובדת נתבקשו להצביע ולבחור בין בונוס של 1000 יורו לבין פיטוריה. ההצבעה היתה גלויה והתקיימה תחת איומים. סנדרה נפגשת עם הבוס של המפעל והוא מסכים לערוך הצבעה נוספת בתחילת השבוע ,כאשר עכשיו היא תהיה חשאית. כשהיא נעזרת בבעלה המסור, המטרה של סנדרה היא לשכנע לפחות 9 מתוך 16 העובדים לבחור בה ולא בקבלת הבונוס. במהלך סוף שבוע אחד היא נפגשת עם כל העובדים, כדי לשכנע אותם להצביע עבורה ומבינה את ההתלבטויות שלהם,זאת מאחר ומדובר בעובדים משכבה סוציואקונומית נמוכה שזקוקים לכסף.מה יוכרע בהצבעה החוזרת? המסר הוא אלטרואיסטי. להיות בן אדם ולדעת להכיר תודה, כי לא הכל בחיים זה כסף. זוית נוספת מתייחסת לעולם הקפיטליסטי של ימינו, שבו מתייחסים אל עובדים כמספרים ולא כבני אדם,דהיינו מה הערך הכלכלי שלהם. את הציון אני מעגל טיפה מעלה כלפי המספר 8.
אני מאוד נהניתי, הסרט מתאר יפה מאוד פוליטיקה משרדית וגבורה של יום חולין.
סרט טוב לאוהבי דילמות מוסריות. ההתיחסות האישית מול האנשים שבסביבת העבודה ולבסוף ״מול המראה״ המוסרית. סרט טוב לבעלי נסיון חיים סביר.
סרט מאוד כבד וארוך . . . אישה דיכאונית שנלחמת על מקום עבודתה אין לי בעיה עם הנושא כי יותר ממחצית אוכלוסיית העולם יכולה להזדהות עם הצורך לשמר את מקום עבודתך אבל הם ממש טוחנים עד דק את הנושא שכבר מתחשק לך לחתוך את הורידים - לפחות הסוף קצת אופטימי . . . בעיקרון זכיתי בכרטיסים אבל הייתי מתבאסת לשלם כסף על סרט מהסוג הזה
הסרט מכוון לעורר הרבה מחשבה ושיחה, ערבות הדדית, אחריות למשפחה ופרנסה, קשר זוגי ותמיכה בשותף, פרופורציות בחיים, מי האדם ואיך הוא מרשה שיתייחסו אליו, ועוד גוונים. מומלץ אם כי קצת שבלוני וצפוי.
מריון קוטיאר