המשפחה הפרסית שלי ביקורת סרט

All Three of Us Movie Review

ערן איצקוביץ על "המשפחה הפרסית שלי":
"סיפור חיים מוצלח שמועבר בקלישאתיות בנאלית"

סרט ארכיון שתף/י

משחק קאירון, ליילה באקטי, ג'רארד דרמון במאי/ת קאירון

דרמה

ביקורת סרט להמשפחה הפרסית שלי מאת ערן איצקוביץ | מבקר קולנוע

ציון המבקר

"לא מרשים"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.4/10

היכן תצפו?

בקולנוע

84.3% בבית

11.1% לא אצפה

4.6%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הדבר האחרון שעולה לראש כשחושבים על שלטון השאה האחרון של איראן ועל שלטון חומייני במדינה זה עד כמה מצחיק זה בטח היה להיות מתנגד לשלטון באותן שנים. זה בטח היה קורע מצחוק לראות את חבריך ובני משפחתך מוכים ומוצאים להורג, הרי זה ידוע שאין דבר מצחיק יותר מאשר המוות. אם תשאלו מה דעתו של הקומיקאי הצרפתי קאירון, כנראה שהוא יגיד לכם שזו הדרך שלו להתמודד עם מצב כה נוראי, וכך הוא אכן עשה: סרטו "המשפחה הפרסית שלי" מספר על התמודדות משפחתו עם שתי החולות הרעות האלו בצורה שמפתיעה בהומור שלה.קאירון מגלם את אביו, היבאט חאביב, שהופך למתנגד בולט לממשל השאה באיראן. הוא מושלך לכלא, עובר חקירות ועינויים, מושלך לצינוק אבל הוא בשלו - נשאר אופטימי, מחייך. אנחנו לא מדברים פה על יום-יומיים, אנחנו מדברים על 7 שנים של סבל. כשהוא ייצא משם, אחרי שעמד על שלו במשך כל שהותו בכלא, הוא יכיר בחורה צעירה שתהפוך לאשתו ולאם בנו, והשניים ימלטו לצרפת. הלב של השניים נקרע מכיוון שהם נאלצים להשאיר מאחוריהם בני משפחה וחברים, אך הם יודעים שהם עושים את הצעד הנכון ושינסו לעזור מרחוק.

זהו סרטו הראשון של קאירון כבמאי, כתסריטאי ואפילו כשחקן. הוא מגלם את אביו וסביר להניח שידו הייתה מעורבת בבחירת כל השחקנים שיגלמו את בני משפחתו וקרוביו. העין של קאירון מדויקת שכן כל צוות השחקנים שסביבו נפלא, במיוחד השחקן הצרפתי-יהודי ג'רארד דרמון שמגלם את סבו והשחקנית ליילה בקטי שמגלמת את אמו פרשטה. קאירון מגיע לסרט הזה, איך לא, באהבה רבה כשהוא מציג את כל בני משפחתו כאנשים המושלמים ביותר עלי אדמות ואת אביו כמעין קדוש מעונה. זה קלישאתי ומוגזם מאוד, אבל האהבה הכנה שלו לדמויות האלו מצליחה להשכיח במעט את הנקודה הזו.סיפור המסגרת הזה מתאים לדרמת מתח הוליוודית (מי אמר "ארגו" ולא קיבל?), אך קאירון החליט ליצור פה דרמה קומית, כיאה לאופטימיות המדבקת של אביו, שקצת יצאה משליטה מבחינת המינון הנכון בין הרגעים הקומיים לדרמטיים. הרגעים הקומיים לא מפילים מצחוק או שנונים במיוחד והרגעים המרגשים שאמורים לגרום לנו להזיל כמה דמעות לא באמת עובדים (למעט סצנה מצמררת אחת הכוללת את דרמון וכמה צעצועי ילדים). העובדה שקאירון מגלם את הדמות הראשית בסרט היא בעייתית. הוא אינו שחקן מוכשר במיוחד והנוכחות שלו תורמת לסרט בעיקר תצוגת משחק הכוללת את אותה הבעת פנים דבילית לכל אורך 102 הדקות שלו, ברגעים הדרמטיים והקומיים כאחד.

ייתכן וקאירון הוא קומיקאי מוצלח יותר מאשר שהוא שחקן/במאי/תסריטאי, שכן העבודה שלו ב"המשפחה הפרסית שלי" לא מרשימה במיוחד, גם אם היא לא מוגשת ברמה חובבנית. הסרט לוקה בבנאליות ובקיטשיות חסרי טעם, במוסיקה שהמושג "אובר דה טופ" הומצא במיוחד בשבילה ובחוסר אחידות בקצב שלו, בעמדת הבימוי והתסריט כאחד. זה מרגיש כאילו הסרט מנסה להיות סוג של "פורסט גאמפ", כלומר דמות מרכזית שנמצאת כל הזמן במקום הנכון ובזמן הנכון במהלך ההיסטוריה, אך אין זה המקרה. זוהי לא הגרסה הפרסית לקלאסיקה ההיא.קאירון הגיע לסרט עם לב גדול ויראת כבוד לקרובים לו וכל כך חבל שהתוצאה פשוט לא מחזיקה מים. בבסיסו, הסיפור של הוריו חזק מאוד ויכול היה לעבוד הרבה יותר טוב אם המושכות היו נמצאות בידיו של אחר. "המשפחה הפרסית שלי" הוא בסך הכל סרט די סימפטי וחביב אבל לא כזה שיישאר בלב או בראש. יש לו המון כוונה טובה והוא אפילו אומר די במפורש מה דעתו על המשטר הנוכחי באיראן, אך זה לא מספיק כדי להוציא ממנו את השבלוניות שבו שהופכות אותו לעוד סרט בינוני ושכיח לחלוטין.

ערן איצקוביץ | מבקר קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י