"פאולין ופולט" הוא אחד הסרטים המקסימים ואנושיים שמוקרנים בימים אלו בבתי הקולנוע. הפנינה הקולנועית שמגיעה אלינו מבלגיה מתארת את חייהן של ארבע אחיות בשנות השישים המאוחרות לחייהן. העלילה סובבת סביב פאולין, אישה מפגרת בת 66. לאחר שמרתה, האחות אשר טיפלה בה במשך כל חייה מתה, נאלצת פאולין לנדוד בין שתי האחיות הנותרות ,ססיל ופאולין. מערכות היחסים הנרקמות בין האחיות נוכח המצב החדש שנוצר בחייהן, ובייחוד יחסיהן של פאולין ופולט הוא הבסיס לסרט המקסים הזה.אלפרד היצ'קוק אמר פעם כי תסריט טוב של סרט דרמה הוא לקחת את החיים ולזרוק לפח את כל הקטעים המשעממים. הבמאי לייבן דבראוור, שזה סרטו הראשון, לוקח את הרגעים ה"משעממים" כביכול ומעניק להם יופי קסום כמותו לא ראינו שנים רבות בקולנוע.
פרסומת
כל הסרט מונח על כתפיהן של שתי השחקניות הראשיות והמצוינות דורה ואן דר גרואן (פאולין) ואן פיטרסן (פולט). לעיתים קשה להאמין כי המדובר בשחקניות. הן כל כך טבעיות, אמיתיות ואנושיות לאורך כל הסרט. ואן דר גרואן שמשחקת את פאולין רפת השכל יכולה לתת שיעורי משחק לכל השחקנים האמריקנים שגילמו אנשים כאלו במהלך ההיסטוריה של הקולנוע. היא מתמודדת עם התפקיד בצורה מינימלית. בלי דרמה, בלי צעקות אבל עם הרבה חן. אן פיטרסון שמגלמת את פולט בעלת חנות הבדים שהצבע השולט בחייה הוא אדום וורוד, נראית לעיתים כמו דראג קווין שלא יודעת להתאפר, מצליחה לגרום לנו להתאהב בה למרות ואולי בגלל מעטה הקיטשיות הענקי בו היא חיה. הקהל ממש מאמין כי השתיים מכירות זו את זו למעלה משישים שנה ויכולים להזדהות עם שתי הנשים שנאלצות להתמודד עם קבלת השלב האחרון של חייהן.הסרט מצליח לגעת יפה ברבדים נוספים מעבר לסיפור הקטן והפשוט. ההתמודדות עם סוף החיים. קבלת בני המשפחה והצבת סדרי עדיפויות נכונים. לקיחת אחריות על ההחלטות שלנו ועוד. הסרט אומר בברור שאנחנו בתור בני אדם עסוקים יותר מדי בחרטות, החלטות כבדות וייסורי מצפון. ניראה כי האדם המאושר ביותר בסרט היא פאולין רפת השכל שההחלטה הכי חשובה שהיא צריכה להגיע אליה היא האם למרוח את הכריך של הבוקר עם שוקולד או ריבה.
פאולין ופולט הוא פנינה בלגית. סרט קטן עם שחקניות גדולות. מומלץ בחום. 9 בסולם אלון.