עוד שנה הגיעה ועוד סרט של וודי אלן יוצא, ה-48 במספר של היוצר הוותיק, שמתעקש שלא לנוח לרגע ולהוציא יצירה חדשה שכתב וביים מדי שנה. פעמים רבות בשנים האחרונות נדמה כי החדשנות שאפיינה את אלן בסרטיו המוקדמים התחלפה במחזור נושאים בהם עסק בעבר בצורה טובה יותר והוא הוציא תחת ידיו מספר סרטים חלשים כ"קסם לאור ירח" או "לרומא באהבה".סרטו החדש של אלן "גלגל ענק" שייך לסרטיו החדשים של אלן שאינם מביישים את בחרותו, דוגמת "יסמין הכחולה" או "ויקי כריסטינה ברצלונה". סרטים שעל אף שחלקם עוסקים בתמות החוזרות בסרטיו של הבמאי מזה עשורים, מוכיחים כי כוחו של אלן בכתיבה שנונה ואינטליגנטית השוזרת בתוכה שאלות פילוסופיות ומוסריות עדיין לא פג.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
עלילת הסרט מתרחשת בפארק שעשועים בקוני איילנד בשנות ה-50. ג'יני (קייט ווינסלט) היא אם לילד פירומן ושחקנית עבר שנמצאת במערכת יחסים לא מאושרת עם בעלה האמפטי. כבריחה מהמציאות בה היא חיה, היא מתחילה לנהל רומן עם מציל שרמנטי (ג'סטין טימברלייק) שחולם להיות סופר. בואה של בתו של האמפטי, קרולינה, מנישואים קודמים, הבורחת מגנגסטר עימו הייתה במערכת יחסים, מערער את ג'יני, במיוחד כשזו מתחילה גם היא להראות עניין במציל.כבמרבית סרטיו החדשים משחזר אלן תמות של שכר ועונש, הקטנוניות האנושית, המציאות היומיומית הקשה מול הבריחה אל הנשגב שבמחזות ובספרים, משולשים רומנטיים שמובילים לדרך ללא מוצא וצומת שמוביל לבחירה מוסרית שעל הגיבור הראשי לבצע ושממנה אין דרך חזרה. בכך מזכיר "גלגל ענק" לא מעט עבודות קודמות של אלן ששילבו את העולם האינטלקטואלי מול הארציות של הפשע האנושי כמו "פשעים ועבירות קלות" ו"נקודת מפגש".
אלן נעזר בצלם הגדול ויטוריו סטורארו ("אפוקליפסה עכשיו", "הטנגו האחרון בפריז") המשלב משחקי גוונים בסצנות המעידות על מצבן הנפשי של הדמויות ויוצר עולם שנדמה קולנועי ותיאטרלי מאוד כיאה לפארק שעשועים ומזכיר את המלודרמות הגדולות של הוליווד הקלאסית. סטורארו גם משלב בסרט שוטים ארוכים ומרשימים, שהופכים את "גלגל ענק" לאחד מסרטיו המרשימים ויזואלית של אלן.למרות תחושת המחזור הקלה שעולה מעלילת הסרט ושאלת הרלוונטיות שלו למציאות בת ימינו, מצליח אלן ליצור ב"גלגל ענק" מלודרמה קלאסית וכתובה היטב מגובה בתצוגת משחק מרשימה של ווינסלט בתפקיד הראשי כאישה שעולמה נופל עליה ומצבה הולך ומתערער ככל שהסרט מתקדם. "גלגל ענק" לא יירשם בדברי הימים כאחד מסרטיו הגדולים של הבמאי, אך הוא בהחלט עדות לכך שכוחו עוד במותניו והוא מצליח לעורר סקרנות וציפייה גם לסרטיו הבאים של הבמאי בן ה-82.
סרט חלש מאוד עם עלילה חלשה אבל השחקנים היו טובים פשוט וודי אלן כותב ומביים בצורה מאכזבת מאוד וזה פשוט כישלון מצטער
שם:חגי הופרגיל:4201/03/2018 00:36:00
9/10
עוד סרט אינטליגנטי ויפה של וודי אלן. הרבה מבקרים קטלו אותו, אך לדעתי לא בצדק.
יש כאן את המתכון הידוע, של משולש או מרובע אהבה, היוצר דילמות אצל הדמויות, הסתרות מידע וגילוין, וכיוצא באלו. בזאת אין כל חדש ואנו מכירים זאת גם סרטיו האחרים של אלן, ומסרטים אחרים בכלל.
הפעם האווירה מעט יותר עגמומית, ואף אלימה במקצת, בעיקר בהתנהגותו הגסה של האמפטי, בעלה של גיבורת הסרט. נראה לי שקוף למדי שדמותו רומזת לדמות ספרותית וקולנועית מפורסמת אחרת, הלוא היא דמותו של סטנלי מ"חשמלית ושמה תשוקה" ("סטלה, סטלה"). הרמיזה מובנת עוד יותר אם נזכור שהגיבורה היא שחקנית בעברה, ושאהובה הצעיר הוא כותב מחזות, שמזכיר מחזאים שונים לאורך הסרט.
בהתאם לזאת, גם המשחק של שני השחקנים הראשיים מעט מוגזם ותיאטרלי, אבל לדעתי זה מתחייב מרעיון הסרט. למעשה, אני חושב שהמשחק של השניים, קייט וינסלט וג''ים בלושי, טוב מאוד. את קייט היה מעניין לראות גם מבחינת ההתפתחות שלה מאז התפקיד ההוא בטיטאניק. שני השחקנים האחרים, ג''סטין טיימברליק (שאיני מעריך כשחקן) וג''ונו טמפל (שלא הכרתי) מציגים משחק הרבה פחות מרשים, ודי אנמי למען האמת. אבל הם צעירים ויפים...
ראוי לציון מיוחד בסרט זה הוא הצילום המרשים. שוטים ארוכים ומורכבים, שמצליחים להעביר גם פן רגשי. בקטע אחד, שעוקב אחר הליכה של האמפטי וחבריו, עיקר ההתרחשות מוסתרת על-ידי עמודים הנמצאים במקום, וזה מבריק. גם התאורה המתלווה לשוטים מצוינת, וראויה לציון למשל התמונה ממש לקראת סיום הסרט המתרכזת בג''יני, כשחצי פניה מוצללים. על סף הגאונות, הייתי אומר.
יש עוד הרבה מה להוסיף, אך אני נאלץ לקצר. לסיכום, סרט אלני טיפוסי, עם כמה גוונים ייחודיים לו. כדאי לצפות.
שם:ramiגיל:6702/02/2018 18:20:40
9/10
לאוהבי סרטי וודי אלן,סיפור מהחיים.זוג שגר בלונה פארק ולכל אחד בעיות מן העבר,חווה עוד קשיים ובעיות ולא יודע להתמודד איתם.הכל על רקע של פארק שעשועים,כי כאלה הם החיים.עם נוסטלגיה ומוסיקת שנות ה-30.