כל סרט שמגיע ממדינה שאינה דוברת אנגלית או צרפתית הוא ברכה לצופה הישראלי שאינו משופע בקולנוע עולמי ולכן יש לראות בחיוב את הגעתו של הסרט השבדי "איש ושמו אובה " לאקרנים בארצנו אחרי שבפברואר 2017 היה מועמד לשני פרסי אוסקר גם בקטגוריית הסרט הזר וגם על האיפור.הסרט הינו עיבוד קולנועי לרב מכר בעל אותו שם המספר על זקן סר וזעף בשם אובה שגר בשכונה סגורה ומגודרת אי שם בשבדיה. אובה אינו יודע את נפשו בשל מות אשתו האהובה ומשליט ביד רמה את החוקים הקפדניים על הדיירים המסכנים בשכונה.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
בדיוק כשאובה מתייאש מהחיים סופית ומחליט להתאבד מגיעה לשכונה משפחה חדשה. האישה היא ממוצא איראני, היא בהריון ועל פניו היא התגלמות כל מה שאובה מתעב. אולם (כמה צפוי) דווקא אותה גברת תמצא את הפתח לליבו של הקשיש העצבני והממורמר.הסרט מתחיל בתנופה וכולל תיאור די משעשע של ניסיונות ההתאבדות הדי מגושמים של אובה אבל אז נדמה ומשהו מתחיל לחרוק. פלאשבקים מימיו של אובה כילד, יחסיו עם אביו, תיאור היכרותו עם אשתו האהובה ועד לטרגדיה שפקדה את הזוג החביב, מאטים את הקצב של הסרט ופוגמים בתנופה שלו ובעיקר מרגישים כמו פרסומת לשבדיה הלבנה, הישנה והטובה.
הניסיון להוסיף נפח לדמותו של אובה בעזרת אותם פלאשבקים ולהסביר לצופה למה הוא נהפך בערוב ימיו לממורמר ועצבני לא מרגישים אמינים. לא מוסבר איך מנקה רכבות הופך למהנדס מצטיין ולאביר התקנות העירוניות. אפילו הסוד האיום הקשור במות אשתו מתגלה כאנטי קליימקס מאכזב. גם תיאור מערכת היחסים בין אובה לבין שכנו משכבר הימים שבעבר היה חבר קרוב וכעת הם אינם מדברים מרגיש מפוספס במידה.רולף לסגרד כאובה עושה עבודה טובה, אבל מה שהכי הרגיז בסרט היא הדמות הרדודה והסטריאוטיפית של השכנה האיראנית שתפקידה מתמצה בלגלם מהגרת טובת לב ובהריון (כי ידוע שלמהגרים יש הרבה ילדים...). "איש ושמו אובה" הוא סרט חביב פלוס והוא לוחץ על בלוטות הרגש היטב, זאת כנראה גם הסיבה שטום הנקס רכש את הזכויות לגרסה האמריקאית שבה הוא יגלם את הזקן הנרגן, אבל בסיכומו של דבר מדובר בסרט קטן ומקסים, לא יותר מזה.
הסרט הדני המדהים הזה שתורגם לעברית עשו את דרכו לבית הקולנוע עוד בשנת 2017
סרט זר שהיה מועמד לאוסקר הדני. נפלא נפלא נפלא נפלא
מצחיק, מרגש מכעיס יש בסרט הזה הכל.
לקרוא את הספר וגם לראות את הסרט הגירסה הדנית מדהים
שם:anipoגיל:4606/10/2018 10:03:51
8/10
כשבסוף רוצים שזה יימשך עוד קצת אז זה אומר הכל. מצחיק ובעיקר מרגש.אובה בן ה-59 הוא איש מהיר חימה, אטום ריגשית ומתקשה לתקשר עם הסביבה. האדם היחיד שיש לו בעולם זו אישתו המנוחה שאת קיברה הוא מבקר לעיתים קרובות ומספר לה את מה שיושב על ליבו. אחרי שהוא מפוטר מהמפעל בו עבד שנים רבות הוא מנסה לשים קץ לחייו במגוון דרכים וכל פעם נכשל מסיבה אחרת. הזיכרונות מציפים אותו ותך כדי פלאשבקים לעבר אנו נחשפים לסיפורו החל מהיות ילד ועד שהפך לגבר והכיר את אישתו לעתיד. במקביל בהווה,אנו נחשפים למריבות החוזרות ונישנות שלו עם שכניו במיוחד על רקע של הפרת כללי התנהגות. השינוי מתחיל כאשר לשכונה מגיע משפחה צעירה. אובה מתיידד עם האישה ובנותיה ומתחיל תהליך של "התרככות".זהו סרט שממנו ניתן לפתח מספר דיונים:על כמה שאנחנו קורבן של חיינו והדרך בה גדלנו, האם ניתן להשתנות גם בגילאים מתקדמים,על כך שבכל אחד מאיתנו יש צדדים טובים ורעים, על הזיקנה ועוד. המוסיקה המוצלחת בסגנון של אניו מוריקונה מגדילה את עוצמת הרגש.
שם:חגי הופרגיל:4231/07/2018 15:51:38
9/10
סרט טוב מאוד. והחתולים יפיפיים...
אובה הוא זקן נרגן, וגם השבדים הצפוניים לא ידועים בהפגנת רגש והם די קרים. אבל דמות אישה פרסייה מכניסה חום אנושי רב לסרט, וגם אשתו של אובה בתמונות מהעבר חייכנית וחמימה.
הסיפור עצמו מוכר, איך אדם קשה לומד לאהוב את החיים ואת בני האדם, ובכל זאת הביצוע יפה, יש רגעי צחוק ודמע, וסך הכול התוצאה ראויה בהחלט.