הירוקאזו קורה-אדה הפך בשנים האחרונות לחביב הקהל הישראלי. סרטיו העוסקים במשפחה היפנית מצליחים להעלות סוגיות מרתקות שנוגעות ללב הצופים והם באופן יחסי סרטים די קלים לעיכול, במיוחד לאור האיפוק המאפיין אותם. לאור זאת שמחתי מאד לגלות כי סרטו האחרון "תמימות" ("Monster" במקור) חוזר לתמות מעט יותר אפלות' כאלו ששרו על סרטיו המוקדמים כמו "החיים שאחרי" (תחנת מעבר לעולם המתים) או "בובת אוויר" (גבר המאוהב בבובת מין, לא פחות)."תמימות" הינו סרט שרב הנסתר בו על הגלוי. לראשונה מזה זמן רב קורה-אדה לא כתב את את התסריט לסרט שהוא ביים. את המושכות הוא העביר לתסריטאי יוג'י סקמוטו, שהצליח לכתוב תסריט יצירתי, מורכב ואמיץ יותר מהסגנון שקורה-אדה אימץ בשנים האחרונות. מדובר ברשומון שעלילתו נחשפת מכמה נקודות מבט ולא הכל בו מובן וקוהרנטי עד המערכה האחרונה, החושפת את כל הקלפים והסוף שמכה בצופים בעוצמה. "תמימות" מכריח את הצופים להתאמץ ושומט את הקרקע מתחת לרגליהם יותר מפעם אחת.
פרסומת
עדיף לדעת כמה שפחות על עלילת הסרט כדי לנסות ולפענח אותו לבד. מורה בבית ספר נחשד בהכאת תלמיד. האם אכן זה מה שקרה? האם אותו תלמיד באמת מתעלל בתלמיד אחר? ומה קורה בביתו של אחד התלמידים? ומה קשור הבן שנפטר למנהלת בית הספר לסיטואציה?קורה-אדה מפליא בעבודתו עם ילדים גם בסרט הזה. כפי שעשה ב"איש אינו יודע" המופתי משנת 2004 שגם זיכה את הילד פלא שהפך לכוכב קולנוע יפני, יויה יאגירה בגיל 12 בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן. גם עבודתו עם ילדים בסרטים "סיפור משפחתי", "המשאלה", "המשפחה שלי" וגם בסרטו הקוריאני "ברוקר" ראויה לשבח. כמו ברוב סרטיו המאוחרים, גם בסרטו הנוכחי הוא מנסה לברר האם יש כזה דבר משפחה "נורמלית" או משפחה "אידיאלית".
אדה גם משלב היטב בסרטיו עבודת סאונד חכמה, חמקמקה ומתעתעת. בסרטו הנוכחי נעשה שימוש בטבע, כבישים צדדיים, שדות מוריקים וגם מערה מסתורית וגשם זלעפות - כל אלו מאפשרים לבמאי להלך על הקו הדק שבין מציאות לדמיון ולאורך כל הסרט הוא מניע את הצופים בין ריאליזם נוקב לסוריאליזם רוחני.הסרט מזכיר ברגישותו עוד יצירת מופת צנועה - "קירבה" של לוקאס דונט. גם ב"תמימות" יש מתחת לפני השטח תכנים העוסקים בעדינות רבה בילדים המתמודדים עם זהותם בגיל צעיר וכיצד זה מגולם בקשר בין שני הילדים. כמו דונט הבלגי, גם קורה-אדה עוסק בלי שמץ של התנשאות בעולם הצעירים ובילדות קסומה שניגפת מול מציאות לא פשוטה ואכזרית. קורה-אדה סיפר בראיונות כי הוא אף נפגש עם קבוצות מאורגנות של ילדים להט"בים כדי ללמוד ולשמוע ממקור ראשון על תחושותיהם ורגשותיהם. הוא בהחלט מצליח לתרגם את עולמם הפנימי בצורה מכובדת על גבי המסך וזה מה שהופך את הסרט לכל כך חזק ומשמעותי."תמימות" הינו סרט שלאט לאט מכה בחושים וחודר ללב. מוקרנים כעת בבתי הקולנוע מספר סרטים העוסקים ביחסי מורים-תלמידים כמו "חדר המורים" הגרמני האפקטיבי ו"עולם מפריד ביננו" האיטלקי החביב. סרטו של קורה-אדה הוא הרבה יותר מסרט על הוראה או מערכת יחסים בין תלמיד למורה, וזה מה שהופך אותו להרבה יותר מורכב ורב רבדים.