גלן קלוז. שמישהו כבר ייתן את פרס האוסקר לשחקנית המעולה הזאת! השחקנית הוותיקה, שחגגה במרץ האחרון את יום הולדתה ה-71, הייתה מועמדת שש פעמים לפרס האוסקר על תפקידים נפלאים בסרטים "העולם על פי גארפ", "החברים של אלכס", "הטוב מכולם", "חיזור גורלי", "יחסים מסוכנים" ו"אלברט נובס". בעבר היא זכתה בשלושה פרסי טוני, שלושה פרסי אמי, שני פרסי גלובוס הזהב ופרס אובי היוקרתי, אבל אף פעם לא בפרס האוסקר. דמותה המרשימה של ג'ואן קסטלמן בסרט "האישה" מצטרפת לאסופת הדמויות הדרמטיות אותן היא גילמה לאורך הקריירה, לצד דמויות קומיות בלתי נשכחות, ביניהן קרואלה דה ויל המרשעת ב"101 כלבים וגנבים" או אשת נשיא ארה"ב ב"הפלישה ממאדים" של טים ברטון.ואכן הסיבה המרכזית לצפייה בעיבוד הקולנועי לרומן מאת מג ווליצר היא הכוכבת שלו. קלוז מצליחה להעיר לחיים את הבימוי המיושן של ביורן רונגה ולהזריק אדרנלין לתוך הדרמה המאופקת, שעשויה כאילו מדובר בדרמת כורסה בריטית מיושנת. מספיק רק לבחון את פניה של קלוז לאורך כל הסרט כדי להיזכר איך מבט אחד אומר כל כך הרבה מילים, ואיך עווית פה צנועה אך מדויקת יכולה לחשוף כל כך הרבה רגשות קבורים. קלוז היא פשוט שחקנית מעולה, מאסטר שראויה להערכה. אז תנו לה כבר אוסקר, מגיע לה במיוחד על התפקיד הזה שתפור לתקופת ה-#metoo שבה אנחנו חיים.
פרסומת
"הרעיה" הוא תרגום מדויק יותר לשם הסרט באנגלית, ואכן הסרט עוסק בג'ואן, רעייתו של הסופר המוערך ג'ו קסטלמן. בתחילת הסרט נחשף שאותו קסטלמן מועמד לפרס נובל לספרות. השניים טסים לשטוקהולם לטקס החגיגי ביחד עם בנם, סופר צעיר שלא זוכה להערכת אביו. לטיסה ולטקס מזדנב לו גם סופר ביוגרפיות המתכונן לכתוב ספר על אותו סופר רב מעללים. במהלך תחקיר הוא נחשף לסיפוריה הקצרים של ג'ואן. הוא מבחין מיד בכשרון הכתיבה יוצא הדופן שלה ותוהה מדוע היא ויתרה על הקריירה שלה כדי להיות יד ימינו של בעלה. למה היא הסכימה לחיות בצלו של ג'ו כאשר היא אולי אף יותר מוכשרת ממנו?ג'ונתן פרייס הבריטי מגלם את הסופר ג'ו קסטלמן. על אף שדמותו לכאורה צריכה לעורר סלידה, הוא דווקא מצליח ליצוק לתוכה המון אנושיות, פגיעות ורבדים. אפשר לציין לטובה גם את כריסטיאן סלייטר המגלם את הסופר התככן המעוניין לחשוף את האמת על הזוג. גם מקס איירונס המגלם את הבן הפגיע עושה עבודה ראויה. יש לציין לרעה את השחקנים השבדים שנאלצו לדבר באנגלית ואמינותם שואפת לאפס. גם בתה של גלן קלוז, אנני סטארק והשחקן הבריטי הארי לויד, המגלמים את ג'ו וג'ואן הצעירים, לא ממש עוברים מסך.
לטובה ניתן לציין את הכתיבה הנבונה ורבת הרבדים של התסריטאית זוכת פרסי האמי, ג'יין אנדרסון, הזכורה לטובה כתסריטאית של המיני סדרה המעולה "אוליב קיטרידג'" (בכיכובה של פרנסס מקדרמונד) וסרט הטלוויזיה "נורמל". אנדרסון מיטיבה לכתוב דמויות נשיות ובכלל דמויות שיש להן אספקטים שונים באופי, שנעות בתחומים האפורים ולא רק טובות או רעות. הסרט הזה מוכיח שוב פעם את הטענה שתסריט טוב יכול להציל בימוי בינוני. במאי הסרט ביורן רונגה לא עושה שירות טוב לתסריט הנפלא שאנדרסון כתבה.אין ספק שזאת הופעתה הטובה ביותר של גלן קלוז מזה שנים. מדובר בטור דה-פורס של שחקנית בעלת קריירה מרשימה, המצליחה ליצור דמות עשירה ומורכבת. מצד אחד אישיות עדינה ומקסימה ומצד שני אוגרת בתוך תוכה זעם ועצב, איפוק וריסון הקוברים בתוך ליבה של ג'ואן רגשות גועשים. קלוז היא מוכיחה לנו בפעם המי יודע כמה איזו שחקנית מדהימה וחד פעמית היא. רוצו לסרט הזה רק בשבילה, זה בהחלט שווה את מחיר הכרטיס.
מתחיל בעצלתיים ולאט לאט מגביר קצב. ג''ון קסלמן מתבשר על זכייתו בפרס נובל לספרות. הוא טס לשטוקהולם יחד עם אישתו ג''ואן ובנם.הם מתארחים בבית מלון בימים שלפני טקס הענקת הפרס וזוכים לכבוד מלכים. אבל, מסתבר ש"לא כל הנוצץ זהב". המתח בין שני בני הזוג מתגלה בפנינו תוך כדי פלאשבקים לעבר מהתקופה בה הכירו. הפיל הגדול שבחדר ,הוא כישרונה יוצא הדופן של ג''ואן בכתיבה ותרומתה להצלחת בעלה,זאת כאשר היא ויתרה על התהילה,נדחקה כל השנים לקרן זוית וסבלה מבגידותיו של ג''ון עם נשים אחרות.הטקס מביא לשיא את המתיחות בין השניים.שווה להתאזר מעט בסבלנות בהתחלה. המשחק של גלן קלוז וג''ונתן פרייס מעולה.
שם:.MOR Rגיל:1604/05/2019 00:37:36
7/10
סרט מעניין ונחמד.
המשחק נהדר ומרשים, הצילום לא רע בכלל, הפס-קול די מוסיף לאווירה, העריכה טובה והדיאלוגים מעניינים ועשויים היטב אך התסריט והעלילה לא מחדשים הרבה, בעלי קצב די איטי, לא מרשימים במיוחד וממומשים חלקית.
בקיצור, לא לכל אחד. אפשרי לצפייה.