אהבה בימים קרים ביקורת סרט

בזמן הצפייה הראשונה בסרטו החדש של פאבל פבליפובסקי הפולני, זוכה האוסקר ("אידה"), חשתי שהוא אחת מהיצירות הקולנועיות המרטיטות ביותר על אהבה שראיתי בחיי. ואכן הסרט המכושף הזה עשוי במקצב יוצא דופן, הוא רווי המצאות מרהיבות, והשפה הקולנועית שלו היא לעתים עוצרת נשימה. כמה סצינות בו, כולל זו הסופית, הן אכן מופתיות. עם הצפייה השנייה התברר לי, שהסרט חסר נפח ותהליך, ושמשהו גדול מאוד שהחל לקרום בו עור וגידים, הוחמץ ולא הושלם; בכל מקרה זהו סרט יוצא דופן. "אהבה בימים קרים" ("מלחמה קרה", במקור), הוא סרט על גורלם האופייני של האוהבים ושל בני הזוג: הוא עושה שימוש בהיסטוריה ובמוסיקה, כדי להמחיש את ההיקשרות, ואת הקושי האכזר בהתמדה בהיקשרות, בין גבר לבין אישה – ובמיוחד בעידן ההיסטורי המנוכר והמתמשך שלנו - והוא מבקש להעניק לצופיו מבט אפשרי וגואל על עצמם ועל יחסיהם.הסרט נפתח באינספור שירי עם על אהבה בלתי אפשרית, ועל חוסר יכולתם של אוהבים להיפגש באמת. פולנים פשוטים, מבטאים בשירתם אמת נחרצת, קמאית, עתיקה, טראגית. המצלמה תציג לנו זוג עיניים, שרק הן שרדו מתוך איקונה מצוירת, על קיר בכנסיה חרבה ועתיקה מאוד, באזור הספר הפולני. זהו דימוי מוזר, מפעים, מטאפיזי במובהק. הוא חדור סוד וזיכרון של משהו שכוח: מה שנותר מישוע או ממריה הקדושה הן העיניים בלבד, ללא גוף, ללא בשר, רק מבט; וגם שריד לעולם שאולי בכל זאת קל היה יותר לקיים בו יחסי אהבה. ויקטור (תומאש קוט) הוא מנהל אמנותי, מנצח ומעבד של להקות מוזיקליות, המגיע מעולם המוזיקה הקלאסית; הוא נשלח בשנת 1949 לספר הפולני כדי לבחור מבין פשוטי העם כישרונות מוזיקליים, שיעלו הופעות של מוזיקה פולנית אותנטית, בריקוד ובזמרה, ברחבי הגוש הקומוניסטי. ה"פוליטביורו", כמובן, לא מתעניין ב"עם" באמת, ומעניק לו מקום בכדי לצאת ידי חובתו ה"קומוניסטית", ובהמשך כדי לשווק פרופגנדה. ויקטור, שהוא איש אמיתי, של אמנות ורקמת חיים אמיתית וקיומית, ולא של נוסחאות וקונספטים פוליטיים מלאכותיים (לעיונם של שרת התרבות ושל שר החינוך היוצאים, וכנראה גם לאלה של פולין דהיום), מצליח להפוך את הפולקלור הפולני לתרבות גבוהה של ממש, מתוך דיוק, התמסרות, וגיבוש של צורה. למבחנים שהוא עורך מגיעה זולה, שהיא שילוב של עידון ויופי פנימיים ופיזיים, של ילדותיות, ושל חייתיות גסה והורגת – הדמות שבוראים פבליקובסקי והשחקנית יואנה קוליג, מצליחה להפוך ברגעים מסוימים לאישה בעלת מהות אלילית-מיתית, כוח טבע – והיא צדה מיד את עינו; השניים מתאהבים. כל הסרט עוסק במסתורין של הלב האנושי האוהב והמואר, שהוא גם לב אינטרסנטי ואפל, והוא שואף להיות גם קומדיה שחורה, וגם טרגדיה ספוגת קדושה. ההומור הוא חריף, והוא משמש לביטוי למאמציהם של בני אדם לשאוף מעלה ולכישלונם, שהוא גרוטסקי לא פעם, והגרוטסקיות היא אנושית. לעתים ההתעלות עולה יפה – וזהו המקום שהסרט מכוון אליו, ככל שהוא מתקדם אל סופו, למרות כל הנסיבות ההיסטוריות.זולה מצטרפת ללהקת הזמר והמחול, שכובשת את בימות הגוש הקומוניסטי בניצוחו של ויקטור, והיא הופכת בהדרגה לכוכבת שלה. בזמן שהלהקה מזמרת מילים המאוסות בעיניו – "סטלין הנפלא, האהוב על כולם, האיש החכם מכל", כמו בנוסח כנסייתי ומתוך קידוש הפוליטיקאי, האלוהים החדש (עיין ערך...), במין חזון מבהיל, רלוונטי ואידיוטי במיוחד – ויקטור צולל עם זולה אל תוך אהבה מלאת יופי, שפבליקובסקי מצליח להציג לנו לרגע כאילו הייתה מעשה בריאת האהבה הראשון. זה היופי האפשרי, התשוקתי וגם השקט מאוד, של הגבר והאישה לאמיתם. סצינה אחת שבה השניים יושבים בשדה ומביטים זו בזו, שהיא לב הסרט אולי, ושתשוב בסופו יחד עם אותו השקט הקדוש, נחרתה בזכרוני כנראה לעד, והיא כמו מומנט של אמת צלולה, המבליח אל תוך עולם של שקר. באותו הזמן עצמו ויקטור קונה עוד ועוד דולרים, כי אין לו ספק שיהיה חופשי, מאושר ושפוי, אוהב, רק בעולם החופשי, המערבי; וזולה גם מלשינה על ויקטור, כדי לשרוד בתוך "המערכת", כשניגשים אליה לשאול שאלות, המלוות באיומים. זולה וויקטור הם גם יצורים עילאיים וגם ילדים חסרי אונים ומרוכזים בעצמם, כמו רבים מאיתנו, והסרט עוסק בחיפוש אחרי אפשרות להתממשות נקיה של האהבה ביניהם. "אנחנו אלה שעושים שלום, והקפיטליסטים הם אימפריאליסטים מחרחרי מלחמה", מזהיר המנהל הפוליטי של הלהקה את חבריה לפני שהם יוצאים להופיע במזרח ברלין. ויקטור מכין תכנית לחצות את הגבול בין שתי הברלין השונות ולברוח עם זולה אל העולם "האימפריאליסטי" וכדי להשתקע בפאריז החופשית, החיה באמת, התוססת, אבל זולה אינה מתמצאת בענייני העולם הגדול כמו ויקטור, והיא מרגישה נחותה אל מול העולם שאותו הוא מייצג, וכאן מתחילה הטרגדיה. בפאריז ויקטור מגלה שלא רק המדינה הקומוניסטית עומדת נגד האמת של הקיום האנושי החופשי והלא מוגדר ויכולתו של אדם להרחיב את לבו, אלא גם הצבעוניות השיווקית המזויפת של הקפיטליזם התחרותי והממוסחר. וזולה אומרת לו בהמשך: "בפולין היית גבר, וכאן הפכת להיות זונה." בינתיים מופיע בפאריז הג'אז בסרט, ואנחנו שומעים אותו כאילו היה זה רגע הולדת הדבר המכושף, שהוא הג'אז הקלאסי והמופתי של שנות החמישים.זולה מרגישה שאינה טובה ופקחית כמו ויקטור; הוא מרגיש שאינו ראוי לה; היא עדינה אבל גם אנוכית, גסה ואימפולסיבית מדי עבורו, והוא גם גברי אבל גם חלש אופי ואנוכי מדי עבורה, ומשתמש בה כדי לשרוד. זה היה יכול להיות אחרת, אבל תחושות הנחיתות והעליונות שלהם זה מול זו, גורמים להם להתאחד שוב ושוב, ולהיפרד שוב ושוב, עד שמופנם, אולי מאוחר מדי, השיעור. החיים הם חיים בעידן של מלחמה קרה: וזוהי גם המלחמה הקרה הנצחית שבין בני זוג, הכמהים להפוך לשלם אחד, אבל אינם מוצאים מענה מספק לכל צרכיהם בזולת, שאינו מושלם, ושחוטא בהעלמת עין, לוקה בנתקים, ושבוי בדפוסים. גם כשזולה וויקטור מתאחדים באופן חופשי, הם סובלים מקנאה, קטנוניות, מחיצות, שליטה ופערים - והמהות של החברה שהם חיים בה מעבה כשלים אלה. פבליקובסקי כאילו מתריע בפני לבנו ושואל: איך נאהב ולבנו ישאר פתוח? בתוך זה השניים יוצרים ביחד מוזיקה מרטיטה, שכאילו נובעת מיסוד של אהבה נצחית שביניהם, ושגדולה משניהם גופם. האהבה הזו נחווית בסרט כצו עליון.זוהי מלחמה קרה, שהיא תוצאה של עולם ותרבות שקרסו אל תוך דקדנס ואבסורד, ושבה האדם כאדם מתקשה למצוא לעצמו מקום קיומי אותנטי, וצריך להיאבק כדי לא לאבד את גבריותו האמיתית, נשיותו האמיתית, ואת אנושיותו האמיתית. הסרט מוליך אותנו אל סיום שהוא גם גאולה מטאפיסית ואקסיסטנציאליסטית, וגם טרגדיה. המשפט שמסיים את הסרט, שמבטא מצד אחד מוות ומצד שני ברית-עולם, הוא אחד מהמשפטים האלמותיים שמוכרים לי מצפייה בקולנוע, ובאמת יכל לחתום סרט אחר, נשגב באמת. אידיאות אנושיות עתיקות יומין וגדולות מכמה מהאידיאות המודרניות והאינטלקטואליות שלנו חוזרות אל התמונה: מונוגמיה, הישענות פנימית שקטה, אלוהים. סוף הסרט הוא ביטוי לעיניים של העולם, עיניי שלי שרואות אותי, את זולתי ואת האלוהי, ועיניו של האלוהי, שרואה אותנו. בסוף הצפייה אולי ניוותר עם התחושה, שלו פבליפובסקי היה מוסיף לסרט חצי שעה של סצינות מוצלחות המבהירות ומחדדות את הטבע היומיומי של יחסיהם של זולה וויקטור, ועוד דיאלוגים, היינו יכולים לצאת מסרט שהוא באמת גדול.

אמא גלוריה Ama Gloria 2024

אלופי החיים Campeonex 2024

20 אלף מינים של דבורים 20000 Species of bees 2024

העבריינים The Delinquents 2024

רומן צרפתי Diary of a Fleeting Affair 2023

חיי אהבה Love life 2023

ההר La montagne 2023

אומאמי Umami 2023

חף מפשע Linnocent 2023

שמונה הרים The Eight Mountains 2023