פול דנו, אחד השחקנים המוערכים בהוליווד, בנה את עצמו כשחקן אופי עוד בגיל 12 כאשר הופיע לראשונה בברודוויי לצד השחקן האגדי ג'ורג' סי סקוט. במהלך 18 שנות קריירה הוא הופיע בשלל תפקידים בלתי נשכחים כאשר המצוטט ביותר הוא הכומר הפנאטי איליי סאנדיי בסרטו המופתי של פול תומאס אנדרסון "זה יגמר בדם". הוא זכה לשבחים כאשר גילם את בריאן וילסון הצעיר ב"אהבה וחסד", כמשגיח אכזרי בסרט זוכה פרס האוסקר "12 שנים של עבדות" או צעיר מעורער בנפשו בדרמת המתח המצמררת, "אסירים"."תמונה משפחתית" הוא סרט הביכורים כבמאי של השחקן האיכותי. את התסריט הוא כתב יחד עם בת זוגתו השחקנית זואי קאזאן, ומדובר בדרמה קודרת המבוססת על הרומן של ריצ'רד פורד. העלילה מסופרת מנקודת מבטו של ג'ו (אד אוקסנבולד), נער בשנות ה-60. אביו ג'רי (ג'ייק ג'ילנהול) מיואש מהחיים, מחפש משמעות ותכלית ויוצא להילחם ללא ניסיון ובשכר נמוך, באש שמשתוללת בהרים שמחוץ לעיירה מונטנה בה הם גרים. השריפה מפחידה אותו פחות מאי הוודאות המאיימת שבזוגיות. אש אחרת משתוללת בעורף, כשאשתו ג'נט (קארי מאליגן) מרגישה מבולבלת מחסרונו ומתחילה להתפרק.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
הליהוק החכם של הסרט מתבטא בבחירת שני השחקנים הראשיים המציגים דמויות מורכבות ועגולות. במיוחד מאליגן, המגלמת באופן עוצמתי ואותנטי דמות נטושה ומלאת חרדות שאינה יודעת כיצד למלא את תפקיד האם או הרעייה. בנה האומלל יכול רק לצפות בה, להיות לה לאוזן קשבת ולנסות כמיטב יכולתו להתבגר מהר. זה אמנם הסיפור שלו, אבל זה ללא ספק הסרט שלה. אוקסנבולד, עם הבעות פניו המדויקות, מצליח להעביר את תחושת הבלבול וחוסר האונים באופן משכנע. הצופים חווים יחד איתו את הרגשתו של נער מיוסר שחייו מתרסקים כשהוא צופה באמו נשברת רגשית.המתבגר המבוהל בן ה-14 נראה מבוגר מעבר לשנותיו, עם דאגות מהסוג שבדרך כלל קשורות בחיים בוגרים. הדמויות הסמכותיות שאחראיות עליו, כביכול, עוברות תהליך של גילוי עצמי ומנסות, ללא הצלחה רבה, לסדר את חייהן המתפרקים. למרות הפעולות שהוא נוקט, הוא והצופים יודעים שהוא נותר בגדר צופה ללא השפעה אמיתית. כפי שאמרה לג'ו נערה בתחילת הסרט, "אם האש עם הכוח ההרסני שלה תתקרב מספיק, זה כבר יהיה מאוחר מדי בשביל לעשות משהו בקשר לזה". את האזהרה הזו הנער מייחס גם ליחסים הבוערים בין הוריו. הקשר השטחי של ג'ו עם הנערה הוא נקודה חלשה בסיפור שלא ממש תורמת או מתפתחת ולכן כדאי היה לוותר עליה.
התרחישים לאורך העלילה לא מרגישים מאולצים ומתפתחים בטבעיות. המפגשים החוזרים של בני הזוג ללא ניגון כינורות ברקע הם מהלך מבריק, תחושת אי הוודאות משאירה אותנו נרגשים לדעת מה יהיה. השתיקות המביכות שחוזרות מספר פעמים יוצרות אפקט צורם, הצופים מעריכים אותן ושומרים יחד איתן על דממת אלחוט. מערכת היחסים של ההורים היא מחקר אינטימי מרתק. עד מהרה מתברר כי להורים יש השקפות שונות מאוד על איך הנער צריך לחיות את חייו. דמותו של ג'ילנהול היא אידיאליסטית ושל מוליגן היא ריאליסטית. ג'רי וג'נט שונים כמו להבה ומים, הוא כבאי טירון והיא – מדריכת שחייה.ג'נט חוצה את גבולות המותר בין הורה לילד, כאשר שהיא דנה בתסכולה המיני מול בנה וגם מפלרטטת מולו בגלוי באופן מגושם ומהפנט להפליא. הביקור של האם ובנה בביתו של איש עסקים (ביל קמפ) הוא כנראה הדייט המוזר ביותר שיוקרן על המסך השנה. במקום להסתיר מבנה את הרומן המתהווה, היא גוררת אותו איתה אל קצה התהום כאילו כדי שיהיה שם לעצור בעדה, אך בו בעת הופכת אותו בניגוד לרצונו לעד למעשיה.הבחירה בעיירה השקטה מתאימה לסיפור שמצולם ללא רבב, הנוף עוצר נשימה וכולל נוף ציורי של העיירה ושל השריפה בהרים. דרמה שקטה ורבת עוצמה זו היא דרך מצוינת עבור דנו להתחיל את קריירת הבימוי שלו. ברור שיש לו את היכולת להעברת רגשות גם ללא שימוש בדיאלוג כלשהו. לכל אורך העלילה, ישנה תחושה מאיימת שמשהו נורא עומד לקרות. זה אמנם לא סרט מעודד וגם אין בו הרבה תהפוכות. כוחו של הסרט הוא דווקא באיפוק שיוצר אפקט רגשי חזק ומשמעותי.
עשוי נהדר. אין כאן סיפור יוצא דופן אבל האריזה יפה. משפחה שנקלעת לקשיים כלכליים ,מה שגורם לערעור הלכידות בה, כשבתווך בין שני ההורים נמצא נער עדין ושקט. המשחק, הדיאלוגים, הצילום והנופים ממקסמים עד תום את מה שאפשר להפיק מהמוצר. גם לשירים הנפלאים משנות ה-60 יש תרומה. ציון 7.5.
שם:ליאורהגיל:6227/01/2019 02:10:59
9/10
סרט טוב, שחקנים טובים, ועחילה מרתקת.ג'ק ג'ילנהול מעולה בכל סרט שהוא מופיע בו...מומלץ!