Hustlers, כלומר יצאניות או עובדות רחוב, הוא שמו המקורי של הסרט החדש בכיכובה של ג'ניפר לופז. השם העברי "נוכלות בלי חשבון" יכול לעורר את הרושם המוטעה שמדובר בעוד קומדיה טיפשית לקהל רחב. גם הטריילר המהיר והתזזיתי לא מסגיר את העובדה שסרטה החדש של לורן סקפריה, במאית/תסריטאית שזהו סרטה השלישי במספר, הוא דרמת פשע עשויה בקפידה. שני סרטיה הקודמים היו קומדיות חביבות אך זניחות: "מחפש חברה לסוף העולם" ו"אמא מתערבת". לכן זאת הפתעה נעימה להיווכח שדווקא כשסקפריה מחליטה להרחיב את גודל היריעה בסרטה השלישי, היא הופכת ליוצרת הרבה יותר משמעותית."נוכלות בלי חשבון" מתחיל כמו "החבר'ה הטובים", רק במועדון סטריפטיז, בו אנחנו נחשפים לשלל דמויות צבעוניות ולסיפורים השונים שלהן. הוא הופך להיות "הזאב מוול סטריט" כאשר אותן דמויות שאליהן נחשפנו בחלק הראשון רוקחות תרגיל הונאה על חשבונם של אותם גברים שהיו לקוחותיהם במועדון החשפנות. יש כאן דרמה אמיתית ומורכבת על חשפניות שעושות את הכי טוב שהן יכולות כדי לנצל את המערכת החברתית המפלה והשבורה ולצאת עם ידן על העליונה. זה מותח, מצחיק, סקסי, מרגש ומספק לצוות שחקניות וזמרות נפלאות הזדמנות לספק הופעות אמינות שופעות כריזמה ואנרגיה.
פרסומת
לעומת "הזאב מוול סטריט" של סקורסזה המתנהל בקצב מסחרר על חשבון אופי הדמויות והמורכבות העלילתית, לורן סקפריה מתעקשת על קצב מאופק ומדוד. זה מאפשר לה לפתח את סיפורן של אותן נשים שעובדות בעבודה פיזית לא פשוטה, שאולי יש בה הכנסה גדולה וטובה למצטיינות שבהן, אך גם מחיר נפשי ופיזי לא פשוט. זהו סרט שמצליח להימלט מהרדידות ההוליוודית השגרתית מאחר והוא לא שופט לרעה או לטובה את הדמויות הנשיות, אלא פשוט מציג את סיפורן, את הבחירות שלהן ואת המורכבות הלא פשוטה של חייהן בעולם שלא ממש רוצה להבין אותן ובחברה קפיטליסטית מאצ'ואיסטית שמבחינתה הן רק גוף ללא נשמה.התסריט נכתב על ידי סקפריה בהשראת מאמר של ג'סיקה פרסלר שפורסם ב- 2015 במגזין בניו יורק שכותרתו "The Hustlers at Scores". כל השמות שונו - כולל דמותה של פרסלר הנקראת בסרט אליזבת ומגולמת באיפוק על ידי ג'וליה סטיילס. האמת הגרעינית על הפשעים של קבוצת החשפניות לא שונתה והיא מסופרת מנקודת מבטה של דסטיני (בגילומה של קונסטנס וו) החושפת איך התחילה לעבוד במועדון החשפנות, את הסיבות שהובילו אותה אל עבודה זאת והיחס של הקליינטים במועדון. היא מתארת את התפתחות הידידות עם רמונה, החשפנית הוותיקה והכריזמטית בגילומה של ג'ניפר לופז, שמלמדת אותה את רזי המקצוע ומה הוביל אותה אחרי התרסקות וול-סטריט לחבור לרמונה וחברותיה למבצע עוקץ מתוחכם על חשבון חרמנותם של הגברים.
הסצנה שבה רמונה נחשפת לראשונה לקהל הצופים באולם היא במהלך ריקוד עמוד סקסי ועוצמתי שבו לופז מוכיחה לכל הצדקניות והצדקנים שחשפנות היא אמנות, אבל גם סוג של ספורט קשה במיוחד וכדי להיות מקצוענית אמיתית את צריכה להיות בעלת כישורים אתלטיים. ההופעה כמובן גורמת לשלל הגברים החרמנים לפתוח את הארנקים שלהם ולהעיף מאות שטרות על הבמה מול עיניה הספק מעריצות ספק מקנאות של דסטיני, שמחליטה בו ברגע להפוך לחברתה הטובה ביותר. כפי שהבמה במועדון החשפנות שייכת לרמונה, ואף רקדנית לא משתווה לה, כך גם הסרט שייך ללופז. למרות שמדובר בתפקיד משנה היא כריזמטית וסוחפת פי כמה מהשחקנית הראשית קונסטנס וו שהקסימה בסרט "עשיר בהפתעה" ובסדרה "חמוץ מתוק", אבל בסרט זה היא אנמית. לצדה אפשר למצוא שלל שחקניות מגוונות וצבעוניות במיוחד שלוהקו בקפידה, ביניהן: הזמרות קיקי פלאמר, קארדי בי וליזו שמוסיפות צבע, רקדנית הווג והשחקנית הטרנסג'נדרית טרייסי ליסט, לילי ריינהרט מסדרת הנוער "ריברדייל" ואפילו זוכת האוסקר והטוני, השחקנית הוותיקה, מרסדס רוהל ("פישר קינג") שמזמן לא נצפתה על המסך הגדול.בחלק הראשון של הסרט הקהל ייחשף לעולמן של החשפניות שעובדות במועדון יוקרתי בלב מנהטן, אליו מגיעים אנשי העסקים העשירים ביותר בוול-סטריט. הסרט מתאר את האופן שבו השיטה עובדת. מעגל קסם של ניצול בלתי נגמר. הלקוחות המגיעים למקום כדי לשזוף עיניים בנשים, ואף להרבה יותר מכך בחדרים האחוריים במועדון שם הם זוכים לטיפול אישי. הבעלים של המקום מרוויחים אחוזים מההכנסות של החשפניות, והן מחביאות את ההכנסות הנוספות באביזרי הלבוש שלהן. בשיחות הפרטיות בחדר ההלבשה הנשים אומרות שמרוב מאמץ להיראות סקסיות על הבמה הן עצמן לא מעוניינות בסקס או להיות במערכת יחסים כי מספיקים להן הגברים שלוטשים בהן עיניים על הבמה. הן רק רוצות להגיע הביתה, להתרחץ ולרבוץ לבד על הספה מול הטלוויזיה או ללכת לישון. העולם האידאלי שהן חיות בו מבחינה כלכלית עתיד להתנפץ בשנת 2008 כאשר הבורסה תקרוס ואותם לקוחות עשירים ששפכו עליהן עשרות אלפי דולרים מדי לילה יפסיקו להגיע.החלק השני מתמקד בתרגיל העוקץ של הבנות כסיפור מודרני של רובין הוד, על חשפניות שסיממו וגנבו מגברים עשירים ומגעילים (וגם כמה תמימים שלא הגיע להם) ואת הכסף של אותם גברים הן העבירו לעצמן או קנו אחת לשנייה מתנות. סקפריה יורדת לפרטי הפרטים - איך הן פעלו, איך רקחו את הסם וערבבו במשקאות וכמובן איך הן הסתבכו בסופו של דבר. לא אפרט יותר מדי על החלק השני כדי לא להרוס, אבל כמו תמיד בסרטים המבוססים על מקרים מסוג זה המציאות מתעלה על כל עלילה דמיונית שתוכלו להמציא. לופז בגיל 50 שופעת כריזמה ומפגינה יכולת משחק וירטואוזית גם כאמא אוהבת, אבל גם כמנהיגת כנופיה של חשפניות נקמניות. הלוואי ותזכה למועמדות לאוסקר בקטגוריית שחקנית משנה. כל כך מגיע לה, כל הסרט הזה הוא פרי יוזמתה כמפיקה. בהחלט הפתעת השנה בקולנוע.