החיים נראים מובנים מאליהם במציאות היום יומית בה אנו חיים. הבריאות, הזוגיות וחיי המשפחה נראים דברים כה בנאליים, שלא מקדישים להם מחשבה. הכול משתנה בבת אחת כשנוחתת בלי שום התראה מכה חזקה וטורפת את הקלפים. אז נולד מצב חדש, מציאות חדשה אליה צריך להתרגל ולנסות לצלוח אותה. הסרט הצרפתי "אהבה בוערת" (ששמו המקורי הוא "דרך האש") מהווה תזכורת מרגשת לכמה החיים לא מובנים מאליהם ומדוע יש להעריך כל רגע ורגע נתון. הסרט מראה עד כמה החיים יכולים להיות שבריריים, אכזריים ומלאי תפניות ותהפוכות. החוזקה היא להפנים שמה שהיה לא יחזור ולאמץ בהבנה את החיים החדשים שהתקבלו, שמפיחים תקווה ומשמעות מחודשים.הסרט בבימויו של פרדריק טלייה (שגם כתב את התסריט יחד עם דויד אולנהופן) מבוסס על סיפורים ששמע טלייה מלוחמי אש שנשרפו ונכוו קשות במסגרת עבודתם ועל ההתמודדות שלהם עם המצב החדש בו הם נתונים. עלילת הסרט מתמקדת בסיפורו של לוחם אש צעיר ונאה בשם פרנק פסקייר (פייר ניני).פרנק הוא אדם חרוץ, אמביציוזי ומסור לעבודתו. הוא נמצא תחת משטר אימונים נוקשה בבית ובתחנה. מלבד כיבוי השרפות, הוא מבצע החייאות ואף עוזר בפינוי גופות.
פרסומת
בנקודה בה הסרט נפתח, אנו פוגשים בפרנק, הנשוי לססיל (אנאיס דמוסטייה) ועומד להפוך לאב לתאומות. אך האושר מלידתן נקטע בשלב מוקדם. פרנק נקרא לסייע בשריפה גדולה במפעל ובעת סיועו לחבריו שנקלעו בפנים, הוא עצמו נתקע ונשרף קשות. כעת נגלה לצופים אדם שבר כלי, נתון לכאבים עזים שאוחזים בו, שרוי בדיכאון עמוק ובידיעה כי חייו כפי שהכיר הסתיימו. השריפה גרמה לפרנק להיות נכה פיזית ונפשית ולכן הוא לא יוכל לחזור לשרת כלוחם אש. חלומו להיות מפקד לוחמי האש מתנפץ לרסיסים ותחושת המרמור על חוסר הצדק משתקת אותו.מעבר למצבו המקצועי הלוטה בערפל, גם מצבו הזוגי נסדק. התקשורת בינו ובין אשתו הופכת קשה. אשתו ובנותיו נרתעות ממראהו החיצוני ופרנק חש שעולמו מתמוטט עליו. לאורך השנים הוא עובר ניתוחים רבים, אך הוא עדיין לא יוכל לחזור למצבו הקודם ומתקשה להביט בעצמו מול המראה. הצלקות על פניו וגופו ניבטות מבחוץ אך נפשו מצולקת יותר. פרנק הבטוח בעצמו והשרמנטי הופך שבר כלי, אדיש ומדוכא שמעדיף למות. ההתאוששות היא קשה ודורשת תעצומות נפש גדולות מצדו ומצידה של משפחתו ובעיקר מאשתו, שהנטל נופל עליה. השאלה האם פרנק יבין כי התכלית מורכבת מהדברים הקטנים וכי עליו להשלים עם המצב החדש לפני שיהיה מאוחר מדי.
הבמאי פרדריק טלייה מתאר בצורה דקדקנית את שלבי ההחלמה של נפגעי כוויות קשות וניכר כי ערך תחקיר מעמיק בנושא. דמותו של פרנק מתפתחת משמעותית לאורך הסרט וצילומי התקריב הממוקדים בפניו של הצלם רנר שאסין ממחישים את השינוי שחל בו פיזית ונפשית. יחד עם זאת, דמותה של אשתו ססיל, שהיא דמות מפתח חשובה בסיפור, נותרה די עמומה וחבל. פרט לסצנה אחת בה תיארה את קשייה בפני רופאו של פרנק לא ניתן היה לראות את המתחולל בנפשה לאורך אותה תקופה. בנוסף, הסרט מתחיל ומסתיים ברצף כרונולוגי מה שתורם ללאות מסוימת בתחילת הסרט ולקצב לא אחיד. ניתן היה לפתוח את הסרט במצב העכשווי או בתאונה עצמה ולהשתמש בפלאשבקים במקביל. בצורה זו הקצב היה אחיד וקצבי יותר.יחד עם זאת, השחקנים הראשיים עושים עבודה נהדרת ומאוד מקצועית. אנאיס דמוסטייה כססיל מצליחה להוציא את המרב מהתפקיד המאתגר שניתן לה. דמוסטייה מעבירה בתנועות גופה, פניה ומבטיה את תחושותיה של אישה שכל עולמה חרב עליה ביום בהיר אחד ומנסה לחבר את החתיכות שנותרו מחייה. פייר ניני הנאה שמוכר מתפקידו בסרט "הבטחה עם שחר" כסופר רומן גארי, מרגש והכימיה בינו ובין דמוסטייה טבעית מאוד. ניני מוכיח כי הוא שחקן אופי טוטלי ומראה בצורה אמינה ומשכנעת במשחקו את המעבר החד בין דמותו הכריזמטית של פרנק למצב הקטטוני שאחרי. בשורה התחתונה, מדובר בסרט מרגש, מעורר מחשבה והשתאות. המכלול של הסיפור יחד עם השחקנים הראשיים המוכשרים מחפים על הבעיות ומרכיבים יצירה שלא תותיר אף עין יבשה בסיומה.
סרט עוצמתי שמראה לנו כמה שהחיים יכולים להשתנות לבנאדם מקצה לקצה. מרגש, חזק ונותן תקווה. מומלץ.
לא סרט הכי קל וצריך להיות במצב רגשי מתאים כשצופים בסרט. תודה
שם:ירון ג. רעות.גיל:6717/04/2021 11:13:45
6/10
סרט אותנטי מאד. משחק מעולה אך קשה מאד לצפייה ולכן ציון 6 - לא מומלץ.