הכוח של אהבת נעורים ראשונה, כזו שסוחפת אותך טוטאלית לתוכה ומציפה אותך ברגשות שלא הכרת מעולם, הוא אחד הכוחות הגדולים והמדהימים שיש לחיים להציע. אבל מה קורה כשצד אחד אוהב ומושקע רגשית יותר מהצד השני? מה קורה כשצד אחד הוא מנוסה, כריזמטי ומניפולטיבי והצד השני נאיבי ומאוהב עד כלות מבלי לראות את הפגמים של מערכת היחסים? ומה ההשלכות של כך? אלו השאלות שעולות וצפות מסרטו החדש והנפלא של הבמאי הצרפתי פרנסואה אוזון, "קיץ 85".אוזון הוא אחד הבמאים הצרפתיים המובילים בעולם בעשורים האחרונים, יוצר שכמעט כל סרט חדש שלו מוקרן בבכורה באחד הפסטיבלים הגדולים בעולם וגם מגיע להקרנות מסחריות בבתי הקולנוע בישראל ("פרנץ", "בריכת שחייה", "8 נשים", "מאהב כפול" ועוד) וגם גיי מוצהר שעוסק ברבים מסרטיו בנושאים שקשורים לקהילה. "קיץ 85", המבוסס על ספרו של איידן צ'יימברס "Dance on My Grave", מחזיר אותו לאחר מספר שנים לעסוק בסיפור אהבה חד מיני והוא במובנים רבים הסרט האישי ביותר שלו, ואפילו, לדבריו, הסרט הראשון שחלם לביים בחייו.
פרסומת
עלילת הסרט מתרחשת בעיירת חוף בנורמנדי באותו קיץ של שנת 1985 ומספרת על מפגש בין אלכס (פליקס לפבר) נער בן 16 נאיבי ויפהפה שמגלה את עצמו ומיניותו ובעל עיסוק אובססיבי במוות לבין דוד (בנימין ווזין) בן ה-18, בחור יהודי כריזמטי ופלרטטן שמציל אותו מטביעה. דוד מציע לפליקס עבודה בחנות הדייג של אמו ובין השניים מתפתח רומן של קיץ, בו צד אחד – פליקס – מגלה עניין ומתאהב יותר מהצד השני, דבר שמוביל להשלכות הרות גורל.מתחילת הסרט אנו יודעים כי דבר רע עומד להתרחש, מאחר שאחד הגיבורים מואשם בפשע שאיננו יודעים את טיבו ואף מספר לנו אודות מותו של הגיברו השני. הסרט מזגזג בין הזמנים ומותיר את הצופה בתחושה של חרדה ודריכות לעבר הרע מכל שמממשמש ובא תוך הצפייה בסיפור האהבה המתפתח.
אוזון מצלם את הסרט בפילם 16 מ"מ שמעניק תחושה של צפייה בסרט מאותה התקופה ומעטר את הפסקול במגוון מהשירים הבולטים של האייטיז. קל להשוות אותו לסרט מצליח נוסף שתיאר רומן בעיירת קיץ אירופית בין שני צעירים – "קרא לי בשמך" – אולם למרות עיסוקו המורבידי במוות יש ב"קיץ 85" תחושת חיות ונעורים עזה יותר שסוחפת את הצופה להתאהב יחד עם הדמויות, למרות הסוף הידוע מראש.לפבר הצעיר כובש ומשכנע בתפקיד פליקס בעוד ווזין מספק נוכחות כריזמטית של 'הילד הרע' שמצליחה למגנט את הצופה כפי שהיא עושה לפליקס. אחד הדברים היפים בסרט, שמראים את התפתחותו של הקולנוע הלהט"בי, הוא שהעובדה שמדובר במערכת יחסים בין שני גברים אינה נושא של ממש לדיון בסרט למרות התקופה היותר שמרנית בה הוא מתרחש. יחד עם זאת ניתן לראות את ההבדל בין הדורות באופן בו הוריו של אלכס מעדיפים פשוט להתעלם ממיניותו ומערכת היחסים הנרקמת מולם, דבר שמגביר את בדידותו.באחת הסצנות היפות בסרט, שמהווה מחווה לסרט הנעורים הצרפתי "שיגעון של מסיבה" (La Boum) ניתן לראות את אלכס ודוד רוקדים, אך כל אחד מהם לצלילי מוזיקה אחרת ובקצב אחר. זוהי מטאפורה יפה למערכת היחסים ביניהם שאינה משדרת על אותה גל. האחד רואה בה כעוד רומן חולף של קיץ ומאבד עניין עם הזמן, והשני משקיע את כל עצמיותו במערכת היחסים ומתאהב באדם שהוא שואף להיות איתו, ולא רואה באמת את האדם שמולו. התוצאה היא סרט מרגש, לופת וכואב שמציג את חוזקה של האהבה ואת העוצמה הרבה יותר של התפרקותה.
סביר מכל הבחינות אבל לא מתעלה לרמה גבוהה. דרמה קומית נחמדה שמספרת סיפור אבל לא בועטת עד הסוף. קיץ 1985 בעיירת נופש שקטה על שפת הים. אלכס הוא נער מבולבל שנושא המוות מעסיק ומסקרן אותו. לאחר שהוא יוצא לשוט על סירה ונקלע למצוקה בים, נחלץ לעזרתו דיוויד שהוא בן גילו ומסייע לו. בין השניים מתפתחת ידידות נפלאה שגם הופכת לרומן להט"בי בהמשך. שניהם נשבעים לרקוד על קיברו של זה מביניהם שימות ראשון.האידיאליה בין אלכס לדיוויד מסתיימת כשלתמונה נכנסת צלע נשית.זה מוביל לתוצאה טראגית. ההמשך ילמד את אלכס שייתן לו פרספקטיבה על מה שקרה. לא משמעם לרגע ושווה צפייה.
שם:ליאור_גגיל:4508/08/2021 09:33:22
10/10
דרמת התבגרות יפה, עדינה. הבמאי פרנסואה אוזון ידוע בסרטים הלא מתפשרים שלו וכך גם החדש. הופעה מצוינת של כל השחקנים.