הרצקו (הארי) האפט, הוא מתאגרף יהודי, שהתאגרף במהלך שהותו במחנה השמדה במטרה לשרוד. בתום המלחמה, כשהוא רדוף טראומות ורגשות אשם, הוא מנסה לארגן קרבות מתוקשרים עם מתאגרפים בעלי שם עולמי כמו רוקי מרציאנו, בעודו מנסה להחיות מחדש את האהבה הגדולה שלו (אותה מגלמת השחקנית הישראלית דר זוזובסקי) ולהשאיר מאחוריו את עברו. הנרטיב בנוי משלושה צירי זמן שונים - התקופה של האפט במחנות, הרגעים שאחרי כשהוא בשיא קריירת האיגרוף שלו וההווה שלו בשנת 1963 כשהוא מגלה על גורלה של אהובתו.בן פוסטר בתפקיד הראשי, נכנס לנעליו של הארי האפט במשחק מדהים וסוחט דמעות. הוא מתמסר לכל רגע בין אם בהיבט הפיזי ובין אם זה בתהליך הנפשי שדמותו של הרצקו עוברת. דני דה ויטו (בתפקיד צ'ארלי גולדמן) מצוין בזמן היחסית קצר שלו על המסך והשחקן הקומי בדרך כלל בילי מגנוסן (שמגלם את דיטריך שניידר) נכנס בצורה מפחידה אך מעולה לנעליו של הקצין הנאצי. את הסרט מלווה פסקול מרגש ומצמרר של המלחין זוכה הפרסים, האנס זימר.
פרסומת
נקודת החוזקה של "השורד" היא היחס והעיסוק שלו ברגעים שאחרי השואה, בנקודות הזמן השונות. אנחנו זוכים לשמוע על הסיוטים ועל הדור שרצה להסתיר ולא לספר. אנחנו שומעים על ההשלכות ועל החיפוש העצמי, אבל לעיתים רחוקות הצלחנו לראות את זה בעוצמה כזו על המסך, עוצמה שהיא חלק ממסע שאנחנו עוברים עם הרצקו. הבנייה של הנרטיב היא כה חכמה שהיא גורמת לנו להבין לראשונה באמת את הצד שלו, לא מתוך רחמים אלא מתוך אמפתיה שלמה.מלבד האמפתיה, "השורד" מעלה שאלות על האופי שלנו כעם בסצנות קשות כמו ריב בין המתאגרף מאוושוויץ לגנרל הנאצי שלקח אותו תחת חסותו בו נטען כי אנחנו עם שמעולם לא נלחם חזרה ולכן תמיד ינסו לחסל אותנו. דווקא המעבר לזמן ההווה ולעיסוק בקשיים ה"עכשוויים" מרכך את השאלות הקשות ואת המראות המזעזעים, אבל הופך את הסרט לקל יותר לעיכול בשביל הציבור הרחב.
"השורד" הוא סרט על זיכרון והקרבה. סרט על חיים שהיו רצופים בבחירות מוסריות לכל אורכם, בחירות שמעמידות אותנו כצופים במבחן אל מול עצמנו. עם מעט אי דיוקים היסטוריים קטנים ששונו לטובת דרמה טובה יותר על המסך, סרטו החדש של הבמאי הוותיק, ברי לוינסון ("איש הגשם", "בוקר טוב וייטנאם") מצליח להעביר את הרעיון שבמרכזו בצורה חדה שנחקקת ומותירה אותנו עם הרבה מאוד שאלות לגבי מוסר, אבל גם עם הבנה ברורה שעלינו להכיר במה שיש לנו ושעבר עלינו ולחפש את מה שיגרום לנו להמשיך לצעוד.
סיפור חזק שמוגש היטב. מושקע ועשוי פשוט במובן החיובי של המילה. אפשר גם לטעון שיש כאן מתכון שאי אפשר להיכשל בו. עלילה שמתארת יהודי ניצול של מחנה ההשמדה אושוויץ, הקריירה שלו כמתאגרף לאחר המלחמה ואהבתו הבלתי ממומשת לאישה שאותה ממשיך לחפש לאחר המלחמה, בזמן שהוא מתאהב באישה אחרת. מעניין ומרתק בכל רגע ולעיתים אף מרגש עד דמעות.