הבמאי, תסריטאי ומפיק מל ברוקס נחשב אחד האנשים המוכשרים בתעשייה וידוע בפארודיות שלו לז'אנרים בקולנוע. אחד מסרטיו הידועים והמצחיקים ביותר הוא "אוכפים לוהטים", סרט פרודיה על סרטי מערבונים. הסרט שנעשה בשנת 1974 הוא פרודיה על המערב הפרוע, על השורשים הגזעניים בחברה האמריקאית, על פוליטיקאים מושחתים ועל תאוות בצע. "אוכפים לוהטים" הביא אל המסך את סיפורו של פועל מסילה שחור שנשלח לעיירה לבנה וגזענית בתור השריף המקומי, הדבר גורר שלל סיטואציות קומיות אבסורדיות המבקרות את החברה האמריקאית הגזענית. על סרט זה מתבסס סרט האנימציה "סמוראי על ארבע", שהוא מעין גרסת רימייק ל"אוכפים לוהטים" עם שינויים שיהיו נגישים לילדים.גיבור הסרט הוא כלב בשם האנק. הוא היה נתון בעברו לבריונות וסמוראי מסתורי הגיע ועזר לו בעת צרה. הסמוראי היה מוקד השראה כה גדול עבורו כך שגרם להאנק לעזוב את מולדתו ולצאת למסע ליפן על מנת להגשים את חלומו – להפוך לסמוראי. אך חלומו נקטע כשהוא נלקח בשבי על ידי החתולים ועומד בפני תלייה. רגע לפני ביצוע עונשו, מחליט המלך איקה צ'ו לשלוח אותו לעיירה קקמוצ'ו כסומראי החדש. תכניתו של איקה צ'ו היא להשתלט על עיירה זו והוא מאמין ששליחתו של האנק לעיירה תסלול לו את הדרך לגירוש התושבים.
פרסומת
ואכן, נקודת ההתחלה של האנק עם תושבי העיירה נפתחת על רגל שמאל. אך בעזרתו של הסמוראי לשעבר ג'ימבו והחתלתולה אמיקו דברים מתחילים להשתנות. האנק לומד את רזי מקצוע הסמוראי ומוכיח את יכולותיו ועל הדרך מתחבר עם ג'ימבו. אך איקה צ'ו לא מוותר וחושב על תכנית חדשה להתגבר על המכשול החדש שיצר האנק ולשלוט בעיירה. האם האנק וחבריו יצליחו להציל אותה?מל ברוקס, אד סטון ונייט הופר הופקדו על עריכת התסריט שיתאים לגרסת אנימציה שמתאימה לילדים. העלילה נותרה די זהה, פרט לשינוי המיקום ליפן והעברת הגזענות בין לבנים לשחורים לגזרת הכלבים מול החתולים. הכותבים עושים שימוש רב בהומור, ונראה שזה מנסה לחפות גם על הקו העלילתי. הבדיחות עובדות על הילדים, בעיקר שימוש בהפרשות גוף למיניהן שגורם לגלי צחוק. על המבוגרים – זה קצת פחות עובד. מה שכן עובד על המבוגרים הם האזכורים לסצנות בלתי נשכחות מסרטים, כמו "גודזילה", "מלחמת הכוכבים" ו"קיל ביל".
על מלאכת הבימוי הופקדו רוב מיינקוף, שביים את "מלך האריות", יחד עם מארק קוטסייר וכריס ביילי (שזהו ניסיונם הראשון כבמאי קולנוע) והם שמרו על קו אחיד וקצבי עמוס הומור. הקו העלילתי והבימוי הקצבי משתלבים נהדר עם המוזיקה הנפלאה של בר מקרירי. האנימציה ברמה בינונית ויש עוד לאן לשאוף. במיוחד בסצנות הקרב ניתן היה להגיע לרמת דיוק גבוהה יותר.הליהוק בגרסה העברית ברובו מצוין: יורם יוספסברג כריזמטי ומרגש כג'ימבו האלכוהוליסט (בגרסה האמריקאית מגלם אותו סמואל ל. ג'קסון שהוא תפור למידותיו), צביקה פורמן הוא הברקה ליהוקית לדמותו המרושעת של איקה צ'ו, נעמי שמלא זרח מלאה מתיקות כאמיקו החתלתולה טובת הלב, אמנון וולף נהדר כסומו הגדול ורחב הלב. דווקא קווין רובין בתפקיד הראשי כהאנק לא היה מספיק משכנע. לעומת זאת בגרסה האמריקאית מייקל סרה מצוין."אוכפים לוהטים" זה לא, אך מדובר בעוד סרט ילדים משעשע וגדוש בבדיחות שמכיל מסרים חשובים: על חברות, נאמנות, גזענות, דעות קדומות ועבודה קשה למען הגשמת החלום. בעיקר הסרט מראה כי אין לשפוט אדם על פי דעה קדומה וכי יש לתת הזדמנות לאנשים כי אולי נופתע לטובה.