מעטים מאיתנו (לפחות אלו מבינינו שאינם טבעונים או צמחונים) חושבים על הניצול המתמיד של חיות המשק לטובת בני האדם, ולא רק בתעשיית הבשר האכזרית. לאחרונה הבמאית אנדראה ארנולד ("אמריקן האני") עקבה בסרטה התיעודי "פרה" אחר חייה של פרה מנקודת ראותה במשק חלב תעשייתי. בסרט החדש של הבמאי הפולני יז'י סקולימובסקי "אי.אה" הוא עוקב אחר מעלליו של חמור הנודד ממקום למקום, ממדינה למדינה, עובר מאדם לאדם ורואה בעיניו התמימות את אכזריות המין האנושי וגם את רגעי החסד הקטנים שקיימים בעולם ובטבע.
סקולימובסקי מספר כי ההשראה לסרט הייתה סרטו של רובר ברסון "בלתאזר", שלדבריו "היה הסרט היחיד שהביא אותי לידי דמעות". אולם בניגוד לסגנונו הסגפני של הבמאי הצרפתי, "אי. אה" מהווה תצוגת תכלית של הבמאי הוותיק, שאם לא הייתי יודע שהוא בן 84, הייתי חושב שמדובר ביוצר צעיר וכשרוני שרוצה להוכיח את כל יכולותיו. הבמאי, שבעבר נחשב ל"ילד הרע" של הקולנוע הפולני עם סרטים כמו "הצעקה" ו"ארבעה לילות עם אנה" ואף היה שותפו של רומן פולנסקי בכתיבת התסריט לסרטו "סכין במים", מוכיח ב"אי.-אה" את שליטתו ברזי המקצועי וכי על אף גילו כלל לא נס לחו.
פרסומת
"אי-אה" הוא סרט שנדיר לראות מופץ בבתי הקולנוע בישראל ויותר סביר להיתקל בדומים לו בפסטיבל קולנוע למיניהם – יותר מאשר שהוא סרט מונע עלילה, זה סרט שמשתמש בכל אמצעי המבע הקולנועיים על מנת להעביר את הצופה חוויה ויזואלית, רגשית ולעיתים אפילו פסיכדלית. חלק מהסצנות מצולמות בגוון אדמדם, בחלקן המצלמה מרחפת מעל ובתוך הטבע, חלקן מעוצבות כהזיה שבין המציאות לחלום. לעיתים זה מרגיש כרצון של במאי להוכיח את שליטתו במדיום, ולא תמיד יש לכך הצדקה עלילתית, אבל את התוצאה של סחיפת הצופה למישור אחר, חייתי יותר או כזה שלא מנקודת מבט קלאסית ו"אנושית", מצליח הבמאי ליצור.
כמו ב"רוחות אינישרין" הנהדר המציג כעת בבתי הקולנוע, גם כאן החמור טוב הלב סובל ממעשיו ושיגיונותיו של האדם וגם פה קשה שלא להזדהות עם החיה התמימה הזו שלא רוצה להרע לאף אחד ומביטה בהשתאות בקורה סביבה. לא תמיד מובן כיצד החמור (המשוחק ע"י 6 חמורים שונים) עובר ממקום למקום, כשלפעמים נדמה כי הבמאי רוצה ליצור משוואה מורכבת יותר מאשר ניצול חד צדדי של בעלי חיים (האדם הקרוב ביותר לחמור הוא מפעילתו בקרקס ודווקא הפעילים למען זכויות בעלי החיים מפרידים ביניהם) ואפילו לקראת הסיום הוא מקנח בסצנה ביזארית למדי בכיכובה של לא אחרת מאיזבל הופר ("אהבה", "היא").
"אי-אה" מועמד בצדק מטעם פולין לטקס האוסקר הבינלאומי בו הוא העפיל לחמישייה הסופית. זהו סרט יוצא דופן שעל אף שונותו, מי שיתמסר לו יזכה לאירוע קולנועי מרתק על סף המיסטי. יש בו הדהוד גם לפשעי העבר של פולין, לאכזריות האנושית מול התמימות החייתית וגם אם לא כל מסריו ופיתולי מסעו של החמור מצליחים לעבור בצורה קוהרנטית, החוויה הכוללת מצדיקה את הצפייה - ועדיף על מסך כמה שיותר גדול.
שם: דורית שטרןגיל: 64צילומים מדהימים.
לא הבנתי ממש את זרימת הסרט וכוונתו.
למרות הצילומים הנפלאים, חושבת שזה לא סרט גדול.
לא משהו
שם: אורן ברגיל: 62סרט מיותר לחלוטין
מנסה להציג את הברור הצפוי וידוע כביכול דרך עיניי החמור
ללא הצלחה כלל להעתיק באמת את נקודת הצפייה לחמור כשלון רעיוני עיקרי
עתיר לעייפה בשוטים ארוכים מרחפן של צילומי נוף ( הנוף מרהיב אבל הוא לא הנושא) עם צלילים המנסים להעביר אותנו למימד צפייה אחר ובלתי מוכר ( פסיכדליה של שנות השישים ). בקיצור בליל עטיפות לרעין שהיה יכול להיות מגניב. בכל זאת מוסר השכל. ההבדל בין החמור לביני כאדם לי יש זכות בחירה ( אותה מימשתי) לצאת מן הסרט באמצע. החמור המסכן נותר כלוא בו עד סופו
שם: עומרגיל: 40לצד טבע ונופים מרהיבים, חמור עובר מדרך לדרך כשבכל אחת מהן נחשף לאלימות בני האדם.
סרט בלי הרבה מלל אבל רעיון חדשני בהחלט עם מסר מדאיג לחברה שבה אנו חיים.