אימפריית האור ביקורת סרט

סם מנדז הוא במאי מוכשר ורב גוני. ברזומה שלו שני סרטים על תוגת הפרברים האמריקאים - "אמריקן ביוטי" זוכה האוסקר המפואר ו"חלון פנורמי" הנהדר. מנדז גם ביים שניים מסרטי בונד - אחד מהם "סקייפול" הוא המרוויח ביותר עד כה בין סרטי הסדרה והוא לטעמי גם בין הטובים שבהם. לאחרונה הוא גם ביים את אפוס המלחמה המועמד לאוסקר "1917". בסרטו החדש "אימפריית השמש" הוא שב לשתף פעולה עם אחד מבכירי הצלמים בעולם, רוג'ר דיקינס, ועם אחת מהשחקניות הבכירות -אוליביה קולמן – אך התוצאה מאכזבת.בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הילארי סמול (אוליביה קולמן) היא מנהלת זוטרה בבית הקולנוע המפואר "אמפייר" בעירית החוף הקטנה מרגייט באזור קנט באנגליה. הילרי שוכבת מדי פעם עם מנהל הקולנוע הנשוי (קולין פירת בתפקיד קטן וממזרי) ובעיקר מתבודדת מן העולם. הכל ישתנה כשיגיע עובד חדש לקולנוע. סטפן (מייקל וורד) הוא בחור שחור מצודד מראה והילארי מוצאת את עצמה נמשכת אליו למרות הבדלי הגיל. הסרט הוא מעין "הצגת הקולנוע האחרונה" של מנדז שהיה בן 15 לערך בזמן שהסרט מתרחש בו. המנהלת הבודדה והסדרן הצעיר מוצאים את עצמם מגלים את הקומה השנייה הנטושה של בית הקולנוע ושם בין הכיסאות הנטושים העצומים והיונים המתעופפות הם מממשים את תשוקתם. מנדז נזכר בערגה בימי הזוהר של היכלי הקולנוע של פעם. ממש כמו בסרט הנהדר של ג'ו דנטה "מטינה", המצלמה של רוג'ר דיקינס הגאון תופסת קרני שמש המפציעות לתוך הקולנוע, גרם מדרגות עצום המוביל להיכל קולנוע קסום וענק בגודלו ובתווך כל אותם עובדי הקולנוע שממש "חיים בסרט" .מנדז גם מפזר בסרט קטעים מסרטים המוצגים בקולנוע ובמיוחד מקדיש סצנה שלמה להקרנת הבכורה של "מרכבות האש", סרטו זוכה האוסקר של יו הדסון שנפטר לאחרונה. מנדז מציג את אותה הקרנה כאירוע היסטורי של ימים שעברו כשכל השמנה וסלתה של העיר מתייצבת לחוש בקסם הקולנועי. כדי לאזן במעט את העולם הקסום שבו פועלים גיבוריו שותל פה ושם הבמאי תמות מרירות וקודרות - הגזענות של בריטניה בתחילת שנות השמונים זוקפת את ראשה כשכמה סקין הדס מנסים לפגוע בסטפן והילארי מנסה להגן עליו. לאט לאט הצופה גם מבין כי הילארי אינה בריאה בנפשה וכי היא ככל הנראה לא תזכה לעולם לחיים נורמליים ותזדקק לעזרה נפשית ותרופתית קבועה.על פניו לסרט יש את כל המרכיבים להצליח ולעניין, אולם ככל שהזמן עובר "אימפריית האור" מתגלה כפשוט לא מעניין מספיק - גם אם יש בו הברקות כגון שימוש במוסיקת סקא כדי לבשר על הרמוניה שחורה-לבנה בקרב הצעירים הבריטים. אוליביה קולמן משתדלת ומצליחה לשכנע כאישה קשת יום שמנסה להילחם בגורלה אבל בסופו של דבר התסריט די עצל ודמותו של סטפן נשארת בגדר קלישאת הבחור החתיך והאקזוטי."אימפריית האור" הינו סרט קטן ובסופו של דבר לא חשוב. אין הדבר אומר שהוא אינו בלתי נעים לצפייה. אם ללכת אליו, אז רק בשביל אוליביה קולמן האדירה שמוכיחה שוב כי היא אחת השחקניות הטובות הפועלות כיום (שנייה אולי רק למריל סטריפ).