אחרי שסרט הביכורים של הבמאי הבלגי לוקאס דונט (שהיה בן 27 בלבד בצאתו) "נערה", על בת 15 שנחושה לעבור ניתוח לשינוי מין, זכה להצלחה גדולה ולפרס "מצלמת הזהב", מגיע סרטו השני שעוסק באופן עדין ומרומז יותר בהתבגרות ובקשיים הנלווים לקבלת הזהות המינית. זהו סרט שמצליח לקיים את ההבטחה שסומנה בסרטו הראשון ולמצב את דונט כאחד הקולות המעניינים בקולנוע האירופאי.
ליאו (אדן דמברין) ורמי (גוסטב דה-וואלה) הם בני 13 והחברים הכי טובים. הם נמצאים זה בחברתו של זה כל הזמן, עד שבבית הספר חלק מהתלמידים חושבים שהם בני זוג. תגובה זו גורמת לליאו לזעום ולהתרחק מרמי, וייתכן כי מציפה בו את מה שהרגיש כלפיו אך לא ידע או רצה לבטא במילים. ההתרחקות בין השניים שוברת את רמי, שעושה מעשה ממנו אין דרך חזרה ושעם השלכותיו צריך ליאו להתמודד.
פרסומת
דונט מצליח לתפוס את המהות של הילדות - על התמימות, הקסם והכאב שבה - כפי שמעטים עשו לפניו כשהוא נעזר בצילום היפהפה של פרנק ואן דה אידן על רקע נופי הכפר הבלגי ובעיקר בזכות ההופעות של שני כוכביו: גוסטב דה-וואלה המגלם את רמי ואדן דמברין בתפקיד ליאו, כשהמצלמה מתמקדת שוב ושוב בפניו ובעיניו שמספרות הכל. זוהי אחת ההופעות העוצמתיות והמרגשות של ילד שזכורות בשנים האחרונות על מסכי הקולנוע."קירבה" הוא סרט רגיש וכואב על התבגרות, אשמה, חברות, הדחקה, קירבה וריחוק. זהו סרט אנושי ומרהיב, שלא בכדי זכה בפרס השני בחשיבותו בפסטיבל קאן האחרון ואף הגיע עד לחמישייה הסופית בקטגוריית הסרט הבינלאומי בטקס האוסקר האחרון. על אף איטיות מסוימת בקצבו, זהו סרט ששובה את הלב ומפרק אותו בסיומו.