גבר ואישה נאים נפגשים במקרה ברחוב פריזאי; במהרה מתברר שיש לשניים עבר משותף. האישה – פאני (לו דה לאז'), עובדת בבית מכירות פומביות ומשועממת מחייה המשותפים עם בעלה העשיר והמסתורי (מלוויל פופו); הגבר – אלן (נילס שניידר) הוא סופר רומנטיקן, שמנסה למצוא חזרה את האמון בחיים. כך, הקשר המחודש קורץ לשניהם, ומתגלגל אט אט לכיוון רומנטי. עד כה, העלילה הזו נשמעת לכם לבטח כמו משהו שראיתם הרבה יותר מפעם אחת, ואם נצרף אליו את השם "וודי אלן" – כנראה יישמעו הערות כמו "אולי די?". אך נדמה שאלן בן הכמעט 88 מודע לסטריאוטיפ הרומנטי-ציני שכלא את עצמו בו, להידלדלות כוחו היצירתי ולמעמד המפוקפק אליו הגיע בעידן הנוכחי (לנוכח אישומי הפגיעה המינית בבתו המאומצת דילן פארו בראשית שנות ה-90) – ופונה פנייה חדה ככל שסרטו החדש (שהופק כולו בצרפת), "עניין של מזל" (“Coup de Chance”) מתקדם, מה שהופך את הנ"ל כנראה לסרטו הטוב ביותר מזה עשור."עניין של מזל" מהווה מעין חזרה של אלן לטריטוריה שבה לא ביקר זמן רב – המותחן, או יותר נכון – תיאוריית "הרוצחים שבינינו". מה שנכח גם בסרטיו הקודמים של הקולנוען - "פשעים ועבירות קלות" (1989) ו"נקודת מפגש" (2005) (ובמידה פחות מוצלחת ב"חלומה של קסנדרה" מ-2007 ו"איש ללא היגיון" מ-2015) חוזר גם כאן, ואלן תוהה לעצמו האם אדם נורמטיבי יכול לבצע פשע נאלח – אפילו רצח – ולהמשיך בשגרת חייו. באופן זה, אותן תמות שמאפיינות בצורה כה מובהקת את סרטיו וכבר הפכו שחוקות – הסתכלות נוירוטית ואף ניהיליסטית על החיים, הרומנטיקה כמצילת ומקרבנת האדם – מקבלים זווית חדשה ומעניינת כשאלן חוזר לתחום יחסית חדש עבורו.
פרסומת
תמה נוספת מאוד מרכזית בסרטו של אלן – גם היא "רעננה" – היא מקריות החיים, אנטי-דטרמיניזם; תפיסה זו – שמרבה לתהות "מה היה קורה אם?" או להתפלפל על אלפי האפשרויות השונות לכל תרחיש מרגישה רלוונטית מתמיד בקולנוע של היום, ויותר מכך – בחשיבה של דור ה-Z. כך, למרות המרחק הבלתי ניתן לגישור על פני השטח בין "עניין של מזל" לבין להיטי השעה כמו "הכל בכל מקום בבת אחת" ו"חיים שלמים", התמות הופכות טיפה חופפות במבט שני – האם אלן הופך אקטואלי בפעם הראשונה מזה עשורים?אפרופו אקטואליות, אין ספק שהיוצר הוותיק מודע למעמדו השערורייתי בתפיסה הציבורית הנוכחית, ומשלב במהלך הסרט אזכורים לאותה פרשייה הרודפת אותו כמו האובססיה של ז'אן העשיר לרכבות צעצוע – אלמנט משמעותי בעדותה של דילן פארו על התקיפה המינית שביצע בה (לכאורה) אלן בילדותה. עדיין, שאלת "הפרדת האמן מהאמנות" ממשיכה להיות רלוונטית תמיד (הכללת הסרט בליינאפ של פסטיבל ונציה האחרון – לצד זה של במאי שערורייתי אחר, רומן פולנסקי – נתקלה בהתנגדות ציבורית רבה), אך אם ראוי לעשות החרגה עבור יצירה טובה מיוצר בעייתי (ראוי לציין שאלן זוכה במשפטי חקירת התקיפה בשנות ה-90), אולי "עניין של מזל" יהיה אותו החריג.
אלן טען לקראת צאת הסרט כי תמיד רצה לעשות סרט בצרפת (במציאות נלווית העובדה ששום חברת הפקה אמריקאית לא מימנה את סרטיו מאז 2017) ושהחלום כקולנוען צעיר היה להיות אחד מהיוצרים הצרפתיים הנערצים עליו, וטענות אלו אכן ניכרות ב"עניין של מזל": החל מהקלישאה השחוקה של עיר אירופאית כדמות הראשית" – כשהאווירה הפריזאית והחופשיות הבוהמיינית אל מול התקיעות הבורגנית מהוות חלק מהותי מהסרט ועד הפסקול הג'אזיסטי החביב על אלן והסינמטוגרפיה הניסיונית (רובה במצלמת יד – Hand-held),שכאילו מרחפת בחלל ותורמת לאווירה המסתורית של הסרט, כשאנו תמיד מחכים לשינוי לרעה שעלול לקרות כל פעם שהמצלמה מתחילה לנוע. כל אלה גורמים לסרט להזכיר הרבה יותר קולנוע אירופאי קלאסי מאשר תוצר אמריקאי, ולא רק בשל שפת הסרט.ראוי לציין גם את הקאסט המעולה שאלן ליהק (אמנם לא A-List כמו שנהג ללהק, אבל לא נופל ברמה ואף מתעלה על יצירות שעשה מהשנים האחרונות) – לו דה לאז', מהפנטת ביופייה ובכריזמה שלה, גם כשהיא מתנהגת בצורה שלא אמורה לעורר אהדה; נילס שניידר ("הרגתי את אמא שלי") כסופר הפואטי, שמתעלה מעל לסטריאוטיפ; ולרי למרסייה ("ניקולא הקטן") בתפקיד צרפתי פר-אקסלנס – וכמובן מלוויל פופו בתפקיד נבזי, מגוחך אך גם כובש במיוחד, שהופך אותו, לאחר "בוקר יפה אחד" מוקדם יותר השנה, ל-MVP שלי לשנה הנוכחית.כמה זמן – ציבורי, פיזי או יצירתי - עוד נותר לאלן בתעשיית הקולנוע? לא ברור, ולא ברור אם הוא עוד רוצה להמשיך הלאה. כל אלו ועוד הופכים את ההישג, גם אם לא מדובר במאסטרפיס כמו שנהג לעשות אי אז בשנות ה-70, שהוא "עניין של מזל" להמלצת צפייה ראויה ביותר.
לאה ומעניין לסירוגין. דיאולוגים מעיייפים לצד רגעים טובים. סיפור של משולש רומנטי. היא אישה משועממת, נאה וצעירה שנשואה פעם שניה לגבר עשיר ומפוקפק. הצלע השלישית הוא בחור שלמד איתה בתיכון, שכיום הוא סופר ובמקרה פוגש אותה בפריז ומאותו רגע מחזר אחריה. הם מתחילים להיפגש ולממש את החלום הרומנטי מפעם.כשהבעל מתחיל לחשוד בבגידת אישתו, הדברים מקבלים תפנית לכוון פלילי. כאן גם נכנסת לתמונה אימה של האישה, שמסבכת עוד יותר את המצב. קומדיה שחורה סבירה ולא יותר מזה.