מסוף שנות השמונים הפכה הקולינריה למטבע עובר לסוחר בקולנוע. מסצנות בודדות על אוכל החלו להופיע סרטים שהאוכל הפך בהם לכוכב הסרט. "החגיגה של באבט" ו"טמפופו" היו הסנוניות הראשוניות למהפך זה. מאז, במיוחד במאה הנוכחית, נדמה שהקהל אינו יודע שובע מסרטי קולינריה והביטוי (המעט מזלזל) "פורנו אוכל" הפך לשם נרדף לאותם סרטים שבהם הקהל בעצם מגיע כדי לראות בישולים שונות ולהטוטים קולינריים במטבח.סרטו של פיליפ ברנטיני "השף" (ששמו המקורי והמוצלח יותר הינו "נקודת רתיחה") המבוסס על סרטו הקצר באותו שם, מגיע למסכים בישראל סוף כל סוף לאחר שנתיים מאז צאתו למסכים בבריטניה. הסרט' שהיה להצלחה גדולה בארץ מולדתו, אף הפך לאחרונה לסדרת טלוויזיה המבוססת על הקריירה של הבמאי כשף וגם על מקרים שאירעו לחבריו של הבמאי בעולם הקולינריה.
פרסומת
אהדי גרהאם הוא שף של מסעדה יוקרתית שבערב נמהר אחד צריך להתמודד עם כל הרעות החולות שנפלו על המסעדה שלו. בתחילת הסרט פקח תברואה מוריד את דירוג הסניטציה של המסעדה. בהמשך הערב יגיעו לבקר שף ידוע שהגיבור חייב לו כסף, מבקרת מסעדות ידועה, לקוח גזען, לקוחה שתחטוף התקפת אלרגיה חריפה, יתגלה שהעוזר בגזרת המתוקים בעל נטיות התאבדות והסו-שף הנאמנה כביכול של הגיבור תחליט שנמאס לה.הבמאי מצלם את סרטו בלי כחל וסרק של רומנטיקה והאדרה של העושים במלאכה הקולינרית. הסרט מצולם בוואן שוט מסחרר (שוט אחד רציף ללא חיתוכים) ועושה הכל כדי להבהיר לנו הצופים כמה מלאכת תפעול וניהול מסעדה היא קשה וכל הסרט נדמה כסצנות מהגיהינום, כאשר כל הזמן ההתרחשויות מגיעות (כמעט) לנקודת רתיחה. במהלך הצפייה נזכרתי בסרט "דינר רש" שבו גם תואר ערב במסעדה לחוצה ,אולם בניגוד ל"דינר רש" המתחכם והשמח, לפעמים במטבח של "השף" אין שמחה, אין חמלה ואין חדוות חיים. רק מאבק סיזיפי להשביע את רצון הסועדים.
סטיבן גראהם שתמיד מרשים משכנע גם הפעם כשף שעסוק במלחמות אין סופיות עם הצוות שלו ועם הקליינטים ובעיקר מנסה לשמור את ראשו מעל המים. גרהאם גילם את התפקיד גם בסרט הקצר המקורי והוא ליהוק מצוין לתפקיד השף הלחוץ תמידית, שנדמה יותר כאיש צווארון כחול מאשר כשף מהולל שכולם אפר לרגליו."השף" הוא סרט אמיץ שעל פניו כורת את הענף שעליו הוא יושב. הוא מציג בפני הצופה את התופת של דנטה בדמות מסעדה יוקרתית שאולי הסועדים נהנים בה, אבל מי שמשרת אותם סובל קשות. תודה לאל על סרט קולינריה שמצליח לשבור את התבנית.
Well done
התרחשויות בערב אחד, בלוקיישן אחד,במסגרת של שוט אחד ארוך. מה שמתחיל ברגל שמאל עם הורדת דירוג המסעדה בעקבות ביקורת במקום של משרד הבריאות, ממשיך ומתדרדר עד השיא בסוף. אנו נחשפים לעובדים במקום,ליחסים ביניהם ולאינטראקציה שלהם עם הלקוחות. במרכז נמצא השף, שהוא גם שותף במסעדה, שמתמודד עם משבר בחייו האישיים. משחק טוב ותחושה של אותנטיות.ציון 7.5
שם:יהודהגיל:7225/01/2024 08:58:52
8/10
סרט חביב על התמודדות עם קשיים .
מצולם בצורה מיוחדת ומצליחים להעביר את הלחץ בצורה כזאת .
שווה צפיה , בגלל המיוחדות
שם:ananiגיל:3328/12/2023 07:07:35
6/10
לא מזמן יצאה הסדרה Boiling Point. התחלתי לראות והיה קצת מתיש. התעייפתי אחרי שני פרקים, למרות שבניגוד לסרט - היא לא מצולמת בשוט ארוך מסחרר. היה נראה לי שהסרט בטח דומה לסדרה, ואז התברר שהסרט יצא כבר לפני שנתיים והסדרה לגמרי מבוססת על הסרט - אותם יוצרים וחלק מהשחקנים..