"חמישה לילות אצל פרדי" בבימויה של אמה טאמי ("Into the Dark") מבוסס על משחק אימה הנושא את אותו השם, שיצא בשנת 2014 ומאז הפך לפרנצ'ייז עצום הכולל משחקי המשך, ספרים, מיני-סדרת אנימציה ואפילו משחקי ספין-אוף. אם השם לא מצלצל לכם מוכר, זה כנראה בגלל שעד כה היה מוכר בעיקר בקרב קהילת הגיימרים ובני דור ה-Z, אבל כעת נראה שהוא יוצא מהשוליים והופך לשם דבר בז'אנר האימה.העלילה עוקבת אחרי מייק (ג'וש האצ'רסון, "משחקי הרעב"), מאבטח שנאלץ לקבל עבודה לא אטרקטיבית במיוחד כשומר הלילה בפיצרייה של פרדי פאזבר, מקום שהיה פעם הומה בילדים שמחים וכעת נטוש וסגור לצמיתות. אליו מתלווה גם אחותו הקטנה אבי (פייפר רוביו) שנמצאת בחזקתו של מייק עקב מות הוריהם, ושוטרת בשם ונסה (אליזבת' לייל, "את") שמדי פעם מאבטחת את האזור. במהלך המשמרות שמייק מבלה שם, הוא מגלה שהמקום לא עומד דומם בלילות כפי שציפה. במקום זאת, מתברר לו שהסלוגן של הפיצרייה "היכן שפנטזיה וכיף מתעוררים לחיים" הוא מדויק להפליא, כי זה בדיוק מה שבובות האנימטרוניקס הקריפיות של המקום עושות. בעזרתה של ונסה, שבאופן מסתורי יודעת הרבה יותר מדי על המקום, מייק מגלה גם שההתרחשויות הליליות קשורות להיעלמויות בלתי מוסברות של ילדים מהפיצרייה שנים לפני כן.
פרסומת
למרות שהרעיון לכשעצמו מצמרר בהחלט, הסרט לא ממש עומד בהגדרתו כסרט אימה בצורה אפקטיבית. למעשה, דקות בודדות של התנסות במשחק מצליחות להפחיד יותר מחופן רגעי הג'אמפ-סקר שהסרט מספק לצופיו. עובדה זו מעט אירונית בהתחשב שהמשחק עצמו נולד לאחר שממציאו, סקוט קות'ון, קיבל ביקורת שלילית על משחק אחר שיצר שהיה אמור להיות ידידותי לכל המשפחה והדמות הראשית שבו התקבלה כ"קריפית" ללא כוונה. קות'ון הקשיב לביקורת ויצר עבור "חמישה לילות אצל פרדי" את בובות האנימטרוניקס האימתיות, יחד עם סיפור רקע אפל. הבובות בסרט אמנם מעוצבות באופן מרשים ביותר אך למרבה הצער הן יותר חמודות מאשר מפחידות, לפחות עבור הקהל שמעל גיל העשרה. יכול להיות שעבור קהל אמריקאי הן היו יותר אפקטיביות, מאחר ודמויות כאלו בסגנון רשת "צ'אק-אי-צ'יז" לא היו פופולריות בארצנו הקטנה.הז'אנר של הסרט, שאמור להיות אימה עם נגיעות של אבסורד, נופל איפשהו בין מתח לדרמה ואיבד מהקלילות הרצויה שלו. בניסיון לתת עומק לפרוטגוניסט מעבר לזה הקיים בפרנצ'ייז, יש התמקדות רבה מדי בטראומת עבר הקשורה בחטיפתו של אחיו הצעיר במהלך פיקניק משפחתי שמאז הרסה את חייו, ובניסיונותיו הנואשים להשאיר את אחותו תחת חסותו. הפוקוס הזה מכביד על סרט אימה על בובות רדופות, ובו זמנית רדוד מכדי לתת אפיון אמיתי לדמות של מייק. דבר זה נכון גם לגבי שאר הדמויות, שפיתוחן אינו מספיק על מנת להצדיק את החלטותיהן למרות קצבו האיטי יחסית של הסרט. למרבה המזל, הליהוק המצוין של הסרט (הכולל את מת'יו לילארד, שחובבי האימה יזכרו לחיבה מ"צעקה") כן יעזור לצופים להתחבר לדמויות ולהרגיש סימפתיה כלשהי כלפיהן.
על אף חסרונותיו, הסרט בהחלט מספק רגעים שניתן ליהנות מהם, ואפילו כמה רגעים מעלי גיחוך. הוא די כיפי לצפייה, האפקטים בו מבוצעים נהדר, והאסתטיקה תורמת לתחושת נוסטלגיה חמימה. מעריצי המשחק יהנו משלל איסטר-אגס המפוזרות לאורכו, וצופים חדשים יוכלו להעריך את המקוריות של הקונספט, כך שיש לסרט פוטנציאל להפוך לקאלט בפני עצמו עם השנים.בנוסף, אי אפשר להתכחש להצלחתו הכלכלית; מאז יציאתו הוא הפך לסרט הרווחי ביותר של בלומהאוס (Blumhouse), חברת ההפקות שהפכה למובילה בעולם האימה ואחראית לשוברי קופות כמו "תברח", "הטיהור" ו"ספליט" של מ. נייט שאמלאן. בעת כתיבת שורות אלה, "חמישה לילות אצל פרדי" מתקרב ל-300 מיליון דולר בהכנסות, עם תקציב של כ-20 מיליון דולר בלבד – הישג מרשים לכל הדעות.נראה שבלומהאוס לא תוותר על הרווחיות הפוטנציאלית של סרטים נוספים, ובהתאם סיומו של הסרט רומז לאפשרות של סרט המשך–או סרטי המשך, אם ירצו לחלוב את הפרה עד הסוף. מכיוון שהזיכיון נרחב ביותר, האפשרויות לסרטי המשך כמעט בלתי-סופיות. הרעיון אינו זר גם לבלומהאוס הפקות, שממשיכה לבנות יקום קולנועי לסרטי "הרוע שבפנים" (Insidious). נותר רק לקוות שאם זה יתברר כנכון, יוצרי הסרט יתעלו על עצמם מבחינה יצירתית ויספקו לצופים משהו שבאמת אפשר להתרגש ממנו.