הבמאי הצרפתי כריסטיאן קריון זכור בעיקר מסרטו מ-2005 – "חג שמח", סרט דרמה על הפסקת אש קצרה בחג המולד במלחמת העולם הראשונה, שהיה מועמד לאוסקר לסרט הזר באותה שנה. מאז ביים סרטים בודדים שזכו לפחות הערכה, וכמעט נדמה שההצלחה לא תחזור על עצמה. אך ההמתנה השתלמה. כמעט שני עשורים אחרי, קריון מביא לנו הצלחה נוספת: "הנהג של מדלן" – דרמה נוגעת ללב על אישה שיוצאת לשלב האחרון בחייה, וחוזרת אל כל הזיכרונות שהשאירה מאחור.מדלן קלר בת ה-92 (לין רנו) מזמינה מונית שתקח אותה לקצה השני של פריז, שם בית האבות בו תתגורר. לנסיעה היקרה נענה שארל (דני בון), נהג בן 46 שנמצא בשלב מאתגר בחייו; שקוע בחובות, עם קשיים בנישואין ומספר עברות תנועה שמאיימות על רישיון הנהיגה שלו שבו תלויה פרנסתו. הנסיעה הארוכה נהפכת למסע בנבכי הזיכרון עבור מדלן כשהיא מכווינה את שארל למקומות משמעותיים מעברה שהיא משתוקקת לראות פעם אחרונה לפני שהיא עוזבת את חייה הקודמים.
פרסומת
מדלן ושארל מתבררים כהפכים גמורים. מדלן מקרינה אופטימיות ושמחה ורואה הומור בהכול, ושארל נדמה כעוד נהג עצבני טיפוסי שמקלל כל מכשול והפרעה שמופיעים בדרכו. אך למרות ההבדלים ביניהם, לאורך הנסיעה מדלן חושפת את עברה בפני שארל והוא נפתח אליה בתמורה, ובין השניים נרקמת ידידות עמוקה.אופייה החיובי של מדלן מרגיש כאנטיתזה אל מול סיפור חייה. היא חיה חיים מלאים, לטוב ולרע – וככל שאנו מתקדמים בעלילה אנו נחשפים יותר ויותר לצידם האפל, והסרט שנדמה תחילה כסיפור חביב על ידידות מקרית לוקח תפנית לא צפויה כשהוא מתחיל להציב בפנינו כמה נושאים קשים להכלה – כמו אונס, התעללות ונידוי חברתי.
עם ההבנה המטרידה על עד כמה התלאות שמדלן חוותה בצעירותה בשנות ה-50 דומות לאותם הקשיים שנשים רבות חוות כיום, הסרט מציף את הנושאים החשובים האלה ומכריח אותנו להתמודד איתם, אך הוא עושה זאת עם אמירה מעודדת. על אף הקשיים שליוו את מדלן רוב חייה, העוצמה שהיא טומנת בתוכה מתגברת עליהם, והיא עדיין מחייכת אל העולם, ונזכרת בערגה בזיכרונות הטובים הבודדים, כמו האהבה הטהורה הראשונה שלה.הסרט בנוי משילוב בין סצנות עבר להווה, שהדילוג ביניהן מרגיש טבעי ומשלב אותנו עמוק בתוך סיפורה האישי של מדלן, כפי שהיא משלבת את שארל. השירים הנוסטלגיים שמלווים את הסרט תורמים גם הם לאווירה מחממת הלב. אך הפנינה בלב הסרט היא הקשר שנוצר בין מדלן לשארל, והרבה מהקרדיט שייך לכימיה המופלאה בין לין רנו לדני בון. השניים שיתפו פעולה כבר במספר פרויקטים בעבר; זכור בחיבה מביניהם "ברוכים הבאים לצפון" מ-2008 – קומדיה נפלאה שבה רנו שיחקה את אמו של בון. כאן השניים חוזרים לתפקידים רציניים יותר, והם נושאים את כובד התפקיד ביושר."הנהג של מדלן" עומד בציפיות הז'אנר שלו. הוא לא יגיד לכם משהו שלא ידעתם קודם או יעביר חוויה קולנועית יוצאת דופן ברמת הטכניקה, והוא גם לא מתיימר לעשות זאת. זהו סרט מלא בלב ובאנושיות, שמדגיש מסר חזק שחשוב לשמוע במיוחד בימים אלה: אין לנו שליטה על העבר, אבל יש לנו שליטה על איך שאנחנו בוחרים להרגיש בהווה. מדלן בחרה לשמוח, ולא לתת לטראומות העבר להגדיר אותה. ניתן רק לקוות שנצליח לקחת ממנה דוגמה.