לפני כ-20 שנה שטף סם החגיגת את הפיצוציות וחולל סנסציה בשוק הסמים. אורי מרנץ, במאי הסרט "מלך החגיגת", הכיר את ממציאו המסתורי של הסם ועשה עליו סרט. העלילה מגוללת את עלייתו (ונפילתו) של ילד טוב תל אביב והפיכתו למי שמאז ממשיך להמציא סוגים שונים של סמים כאלה ואחרים.מרנץ היה יכול לבחור בדרך שגרתית ולעשות סרט פשע מחוספס בסגנון "הסופרנוס" או "פני צלקת" אבל במקום זאת הוא החליט שסרטו יהיה מעין מסע פסיכדלי (כמו התחושה שהסם מעניק) שכולל הרבה אנימציה ואפקטים שונים. סגנון המאפשר למרנץ למתוח את המעטפת של הסיפור ולהפוך אותו לדהירה ברכבת הרים מלאת הפתעות וגם עם הרבה הומור.
פרסומת
ההברקה המרכזית היא הליהוק של אושרי כהן כאותו גבי (שם בדוי) שהופך מחנון הייטק למלך הסמים המקומי. כהן נטמע בתפקיד ואני האמנתי לו כשהוא אט, אט הופך לאליס בארץ הפלאות, דבק בדרכו ובעזרת זוגתו לא נכנע גם כשמאיימים על חייו.הסרט כמעט לא נוקט עמדה שיפוטית כלפי גיבורו שבזכות או בגלל החגיגת וסמים אחרים הפך לא מעט אנשים למכורים והתעשר מהתמכרויות אלו. הגיבור הראשי כמעט נטול ביקורת עצמית ומתעניין בעיקר בקריירה שלו. אם באים לסרט בראש פתוח, ניתן מאוד ליהנות מהמסע שיוצר מרנץ כשהוא חוקר את דרכו של גיבורו לתהילה וגם לשאול תחתיות.
"מלך החגיגת" הוא סרט על גבול הניסיוני שמלא באנרגיות סוחפות. הדמויות משעשעות וחלקן, כמו אחד השותפים הנכלוליים של גבי בתחילת דרכו, נדמות כדמויות שיצאו הישר מקומיקס. לפעמים יש הרגשה שמרנץ יצא למסע בעקבות תודעתו של מלך החגיגת ותודעה זו הובילה לסרט על גבול הפסיכדלי. האנימציה מרהיבה ומפתיעה. יש לא מעט חתרנות וגם חדשנות בסרט. ניכר שחתירה לקונצנזוס לא הייתה השיקול הראשון שהנחה אותו.בהחלט מעורר הערכה האומץ ליצור סרט מסוג זה, במיוחד בשוק הקולנוע הישראלי הנוכחי הנוטה להטפת מוסר ושמרנות. הסרט אינו מיועד לכל אחד, אך למי שיצפה בו מובטחת הנאה קולנועית צרופה ובלתי מתפשרת. בהחלט סרט שיוצא מהשטנץ!