באוסלו, שני מנקי ארובות, עובד ומעביד, מנהלים שיחה גלויה. אחד מהם מספר לחברו כי ממש לאחרונה הוזמן לנקות ארובה בביתו של לקוח, שהציע לו לשכב איתו והוא הסכים. חברו לעומתו חווה חלומות חוזרים ונשנים על כך שבמסיבה כשהוא לבוש בבגדי אישה, הזמר המנוח דייוויד בואי מתחיל איתו. שני הגברים נבוכים ומבולבלים, האם לשכב עם לקוח או לחלום על דיוויד בואי אומר שהם גאים? ואולי הם בכלל חווים משבר אמצע החיים? זוהי נקודת המוצא לחלק הראשון בטרילוגיה של הבמאי דאג יוהאן האוגרוד. שמו המקורי של הסרט הוא "סקס" ובעברית השם הפך ל"מין אנושי".מנקה הארובות ששכב עם הלקוח שלו מספר לאשתו מה קרה והיא המומה. בני הזוג מנסים להבין מה זה אומר על יחסיהם. חברו מספר לאשתו על חלומותיו ומתלבט האם החלומות מסמלים שהוא בעצם חוטא וכופר. כאדם מאמין קשה לו מאוד עם עצמו. הדיאלוגים שלווים ושקטים אך ברור לצופה שהם מסתירים תעצומות נפש ואת ההתלבטויות של הגיבורים לגבי עתידם.
פרסומת
שני גיבורי הסרט (השחקנים המצוינים יאן גונאר רויזה ותורביורן האר) אינם מצוינים בשמם, דבר המעיד על כך שדמויותיהם הן בעצם סימבול לגבר בן זמננו הנבוך בפני מציאות משתנה ועולם שהופך ליותר ויותר ג'נדר פלואידי. כל אחד מהגיבורים הוא גבר ששואל את עצמו שאלות לא פשוטות לגבי מיניותו והעדפותיו המיניות. שימוש בגיבור ללא שם נפוץ כשרוצים להפוך את הדמות למה שיסמל מצבור של תכונות. קלינט איסטווד היה "האיש ללא שם" כשסימל את האקדוחן האולטימטיבי ומרילין מונרו הייתה "מותק", כשגילמה את האישה הסקסית האולטימטיבית.מעבר לדיאלוגים השקולים והמדודים, גם המצלמה מרחפת לה בעדינות מעל הגגות שטופי השמש של הבירה הנורווגית וגם כאן מושג אפקט של שלווה מתעתעת כשמתחת לפני השטח היצרים רוחשים ומבעבעים. הבמאי מתעכב באופן מופרז על פיסות של אורבניות ככבישים, אופניים וגם על מעט מן הכפר דוגמת נחל המפכפך לו מעדנות. אבל בניגוד לנוף המרגיע, שלווה אינה מנת חלקם של גיבורי הסרט.
חוזקו של הסרט הוא בתסריט שלו. העלילה מורכבת מדיאלוגים ארוכים המנוקדים ברגעי שקט מביכים. נדמה שאפילו בימינו קשה לאנשים לדבר (אפילו עם הקרובים אליהם ביותר) על מין ועל נטיותיהם המיניות. הבמאי מנסה לפצח את גיבוריו, לא תמיד בהצלחה, ומראה את חוסר האונים של כל הנפשות הפועלות בניסיונן התמידי להגיע לאיזושהי דרגה של אושר.אחת הסצנות המשעשעות בסרט היא זו המתרחשת אצל הרופאה של אחד הגיבורים (זה שחולם על דיוויד בואי). הוא סובל מפריחה וגם מצרידות. הוא שר במקהלת הכנסייה ובטוח שאלוהים מעניש אותו על חלומותיו האסורים. הרופאה (בקטע שנראה לקוח הישר מסרט של וודי אלן) מספרת לו סיפור על שני גברים מאוהבים שאחד מעניק לחברו את מתנת יום ההולדת האולטימטיבית. הסיפור רק מבלבל אותו יותר ונדמה שהבמאי נהנה לאתגר את גיבוריו ואת הצופה."מין אנושי" הוקרן במסגרת הפנורמה בפסטיבל ברלין האחרון וזכה להצלחה. החלק השני בטרילוגיה הוקרן בפסטיבל ונציה האחרון. כולי תקווה כי שני החלקים המשלימים את הטרילוגיה יהיו נבונים ומספקים כמו החלק הראשון ויוקרנו גם הם בארץ.
