כאן ולתמיד ביקורת סרט

Here Movie Review

עומר אפריאט על "כאן ולתמיד":
"קולנוע ניסיוני מסקרן עם מספר רגעים קסומים"

שתף/י

משחק טום הנקס, רובין רייט, פול בטאני, קלי ריילי במאי/ת רוברט זמקיס

דרמה

ביקורת סרט לכאן ולתמיד מאת עומר אפריאט | כתב קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"ניסוי מרתק"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

5.1/10

מדד פופולריות

3.5/10

היכן תצפו?

בקולנוע

72.0% בבית

12.0% לא אצפה

16.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אחת הקלישאות הגדולות ביותר של עולם ביקורות הקולנוע היא שמיקום ההתרחשות הוא דמות נוספת בסרט. עם הבימוי הנכון, הקלישאה הזאת יכולה להיות נכונה כמובן, כמו קלישאות רבות אחרות. עם מצלמה שלא זזה, "כאן ולתמיד" לוקח את הרעיון הזה לקצה, לא רק כי המיקום הוא דמות - הוא הגיבור הראשי. מדובר בניסוי קולנועי לא פחות ממרתק, וברגעים המעטים שהוא עובד, הוא יוצר רגעים פיוטיים. לצערו, ואולי לשמחת המין האנושי, הוא גם מוכיח שאנחנו עדיין צריכים דמות בשר ודם לעקוב אחריה וכאשר הוא מתפזר, הוא מאבד אותנו. למרבה האירוניה, זה גם נכון לעבודת האפקטים הכעורה שנעשתה ברובה בטכנולוגיית AI שמראה שעדיין צריך אנשים יצירתיים ומוכשרים מאחורי המכונה, לפחות נכון לעכשיו."כאן ולתמיד" הוא שיתוף הפעולה החמישי של הבמאי רוברט זמקיס ("בחזרה לעתיד") עם טום הנקס ("גרין מייל"), סרט אחד בלבד מלהשוות את שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין מרטין סקורסזה ולאונרדו דיקפריו. הפעם, מצטרפים אליהם גם התסריטאי אריק רות' ("מינכן") והשחקנית רובין רייט ("הנסיכה הקסומה") בשביל להשלים את הצוות שהביא לעולם את "פורסט גאמפ". אין ספק שההשוואה ליצירה המופלאה ההיא מלפני 30 שנה מתבקשת, גם בחיבור אל ההיסטוריה האמריקאית, ובעיקר בטון הילדותי וחסר הציניות שכה מאפיין את יצירותיו של זמקיס ("בחזרה לעתיד"). "כאן ולתמיד" הוא לא לכל אחד, והוא דורש לשים את הציניות המבוגרת והעוקצנית בכניסה לאולם, ולראות את העולם כמקום קסום, אפילו אם זה סתם בית פרברי אחד.

בניגוד לטריילר שמוכר את "כאן ולתמיד" כסיפור אהבה אחד שבמרכזו עומדים ריצ'ארד (טום הנקס) ומרגרט (רובין רייט), עלילת הסרט עוקבת אחרי כמה סיפורים שונים שהוא רק המרכזי שבהם. הסיפור הוא לא על האנשים, הוא על המקום – השינויים, החוויות, והדברים שהתרחשו בו לאורך השנים. הסיבה לכך טמונה בניסוי הקולנועי שהוא מקיים - לספר סיפור מבלי להזיז את המצלמה אפילו לא סנטימטר אחד. כך שלא רק שצריך להתאים את הסיפור אל המגבלה הזאת, צריך גם לעמוד באתגר של לספר סיפור מבלי הכלי המרכזי של אמנות הקולנוע – זוויות המצלמה. זה מחייב את הבימוי להתרכז בתאורה, בעיצוב הסט, ובתנועות השחקנים שמתקרבים ומתרחקים אל המצלמה כדי להצליח לשים את הדגש על הרגע המשמעותי שבתוך הסיפור. ברוב הסרט, אין תחושה שהמצלמה רק מתבוננת מהצד, ובהינתן המגבלה הזאת, אין ספק שזה ניצחון משמעותי עבורו.לוקח זמן להתמסר אל "כאן ולתמיד", חלק מהסיפורים השונים מתגלים כקשורים וחלקם נשארים כתלושים מכל הקשר. זאת מלבד החיבור שהסרט יוצר ברגעים דומים בין העבר הרחוק אל העבר הקרוב או אל ההווה, שחושף כמה בסוף החוויה האנושית וההתמודדויות שהיא דורשת לא משתנות. הבחירה הזאת תוקעת את הקצב בעיקר כי רוב הסיפורים לא מצליחים לעניין. דרמות מיותרות שאמורות לסחוט דמעות, משפחה אחת ממוצא אפרו-אמריקאי בשביל לסמן וי (כולל סצנה כואבת אך לא קשורה במיוחד שבה ההורים מסבירים לילד כיצד להתנהג אם שוטר רוצה לתת לו דו"ח תנועה) וסיפורים שקיימים רק בשביל לחבר את הסיפור אל ההיסטוריה האמריקאית. כל אלה יוצרים הרבה זמן מיותר עם הומור עבש שלא מוביל לשום מקום. אמנם יש בסרט מגבלה גאוגרפית אבל היא לא אמורה להיות גם תמטית. באופן כללי, קשה למצוא עומק לדמויות מעבר לחוסר הגשמה עצמית – מוטיב שחוזר על עצמו ומספר את הסיפור של רוב הדמויות בסרט, כאילו זה המשבר היחידי שעובר על המין האנושי.

המחסור במורכבות של הדמויות בשילוב עם האפקטים הוויזואליים שגורמים לאיבוד חלקים מתווי הפנים לא תורמים להופעה החלשה של הנקס ורייט, שמצטרפים אליהם גם שחקנים מוכשרים אחרים כמו פול בטאני ("וונדה-ויז'ן") וקלי ריילי ("גאווה ודעה קדומה"). למרות המראה, קשה באמת להאמין שהם בני נוער. השימוש באפקטים וטכנולוגיית AI בכל הקשור לאנטי-אייג'ינג עוד נסלח, אבל כאשר היער הוא לא יער, האייל הוא לא אייל, והציפור שאמורה להיות משמעותית היא יצירת מחשב מכוערת, קשה לסלוח לסרט על כך. אפשר רק להתגעגע לנוצה המעופפת מ"פורסט גאמפ" שנעשתה ברובה באפקטים ממוחשבים. עבודת מחשב מלפני 30 שנה שנראית משמעותית יותר טוב מהיום.למרות זאת, על אף השימוש הרחב והמיותר באפקטים, על אף חוסר המורכבות של הדמויות, על אף הקיטשיות הקרינג'ית מלאת החשיבות העצמית, "כאן ולתמיד" מצליח לתפוס משהו בחוויה האנושית. הוא מצליח לספר סיפור על סתם אנשים, שלרגעים נדירים, מצליח לגעת, וזה יותר ממה שניתן להגיד על רוב הסרטים. הוא רחוק מלהיות מושלם אבל בעולם של סרטים בינוניים בלי סוף, הוא משתדל להביא יצירה מקורית ומרעננת. הוא ניסוי קולנועי מרתק בעל רגעים קסומים. גם אם לרוב הוא נכשל, אי אפשר שלא לתת לו קרדיט גדול על הניסיון.

עומר אפריאט | כתב קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסרט שעות הקרנה בקולנוע תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

כאן ולתמיד - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: שלומיגיל: 7507/01/2025 18:19:13

9/10

סרט מקסים המתאר השתלשלות של דיירים בבית מסוים. הבית נבנה על אדמה אינדיאנית. רוב הסרט מתמקד בחיי משפחה של יוצא צבא ורעייתו, להם נולדים שלושה ילדים, כאשר את הבן הבכור משחק טום הנקס וגם הוא ומשפחתו מהווים חלק נכבד מהסרט. הסרט מלווה במוסיקה ותלבושת תקופתיים, מתמקד על כל מה שעובר על המשפחות לטוב ולרע. מיועד לצופים סבלניים שאינם מאבדים את השתלשלות המהלכים בסרט.

שם: איתיגיל: 5529/12/2024 21:15:56

5/10