בית חרושת לכדורגל ביקורת סרט

The Football Factory Movie Review

יאיר הוכנר על "בית חרושת לכדורגל":
"בוטה, אלים וחכם עם פוטנציאל לפולחן."

סרט ארכיון שתף/י

משחק רולנד מנוקיאן, דני דייר, פרנק הרפר, ניל מסקל, גמי פורמן, טאמר חסן, סופי לינפילד במאי/ת ניק לאב

דרמה

ביקורת סרט לבית חרושת לכדורגל מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"בוטה, אלים וחכם עם פוטנציאל לפולחן."

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

3.5/10

היכן תצפו?

בקולנוע

33.3% בבית

58.3% לא אצפה

8.3%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

ההשוואה המיידית אחרי הצפייה בסרט "בית חרושת לכדורגל" היא עם יצירתו פורצת הדרך של דני בויל, "טריינספוטינג". כמו בסרט ההוא שהפך לפולחן, גם כאן מדובר בגברים בריטים בני מעמד הפועלים שחיים בתוך בועה ריקנית של מין מזדמן, אלכוהול וסמים אבל לעומת החברים חובבי ההרואין של בויל, החברים החדשים שלנו מכורים לאלימות שמכניסה עניין בחיים האפורים והשגרתיים שלהם.הם מתרצים את קרבות הרחוב שלהם בהערצה ונאמנות לקבוצות כדורגל שונות ומשונות כאשר הם אפילו לא זוכים להגיע בדרך כלל למגרש הכדורגל - הם עסוקים מדי בבריונות ומעשי ונדליזם. הסרט בוחן בצורה חכמה את המניעים הסוציאליים השונים שהפכו את אותם גברים מהמעמד הכלכלי הנמוך לחיות אלימות ונטולות תקווה. הוא עושה זאת דרך התמקדות בארבע דמויות שונות המאפיינות דורות שונים באותו מועדון אוהדים. זברדי, נרקומן בן עשרה הסוחר בסמים קלים, טומי הנמצא בסוף שונות העשרים לחייו ועובד בחנות פרחים שמנוהלת על ידי בילי ברייט בן הארבעים, גבר אלים ונטול מעצורים. ביל פארל בן שבעים סבו של דני, שנלחם במלחמת העולם השנייה ולא מבין את אלימות הרחוב של הצעירים.

"בית חרושת לכדורגל" לא שופט את גיבוריו. הוא מעדיף להציג תמונת מצב חברתית אלימה ובוטה, והבמאי ניק לאב מציג את התמונה העגומה הזו בצורתה האלימה ביותר. כדי להמחיש את האידיאולוגיות החברתיות והפוליטיות שלו לאב סוחף את הקהל בעזרת צילום חודרני, עריכה קצבית ומוסיקה שדופקת בראש ומשתלבת בדיוק עם הנעשה על המסך ועם הקצב המהיר של הסרט. התוצאה מהפנטת ומעוררת שאלות בקשר לבחירות שלנו בחיים ועל דרכו האלימה של המין האנושי להתמודד עם סיטואציות שונות בחיי היום יום.השחקן הראשי הוא דני דאייר הצעיר המגלם את טוני הסובל משורה של סיוטים שמכריחים אותו להתעמת עם החיים שהוא בחר לחיות. דאייר עושה את תפקידו בצורה מושלמת. הוא יכול להיות אחד השחקנים הבריטים הצעירים שבשנים הקרובות יפרצו אל הקולנוע ובגדול. הכריזמה שלו שוטפת את המסך, ולמרות התפקיד האלים יש בו חן נערי תמים שגורם לך לחבב אותו. גם פרנק הרפר המגלם את בלי ברייט הבריון האלים שבחבורה עושה את תפקידו בצורה מושלמת ומעוררת אימה.

אומנם "בית חרושת לכדורגל" הוא לא "טריינספוטינג" אבל הוא בהחלט כן אחד הסרטים החזקים ביותר שמוצגים כרגע על מסך הקולנוע בישראל. אם המפיצים היו חכמים ומשקיעים בו קצת יותר אולי הוא היה הופך לאיזה סרט פולחן שחבר'ה צעירים המחפשים סרטים חריגים היו הולכים לראות, ומעבירים את השמועה מפה לאוזן שבקולנוע "הוד" בתל אביב מציג אחד הסרטים החזקים ביותר בעיר. אגב הבנות שבחבורה יכולות להפסיק לדאוג, אין כדורגל בסרט הזה.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

בית חרושת לכדורגל - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: רוני בנימיןגיל: 5706/12/2004 14:45:37

1/10

הייתי לבדי בקולנוע "הוד". אם לא הבנתי בהתחלה למה, עתה ברור. זה סרט גרוע ביותר. אומנות הכלום בשפת ביבים הזולה ביותר הניתנת למציאה לרוב בבריטניה.לא להעיז להגיע!

קישורים