אפשר להיות מאוד ציני כלפי סרט כמו "החיים החדשים שלי" כי הוא היה יכול להיות בקלות מוצר צריכה קולנועי שיש לו קהל יעד ספציפי ברור ביותר: נשים מאמצע החיים בעלות מעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה שחובבות סרטים קיטשיים על ילדים מסכנים. כאן יש סיכון כפול מאחר ומדובר בילדות קוריאניות מתוקות להחריד שמיד עושות לך חשק לקנות כרטיס טיסה במנהרת הזמן ולאמץ אותן רק כדי שיפסיקו לתקוע בך את העיניים הפעורות והכהות שלהן.לשמחתי הרבה – הסרט "החיים החדשים שלי" הוא רחוק מלהיות קיטש מלודרמטי דביק שיגרום לאותן נשים להזיל דמעה ולרוץ לספר לחברות. מדובר ביצירה קולנועית מאופקת וכמו שהקוריאנים יודעים לעשות יש בה גם כמה רגעים קשים ובלתי צפויים.
פרסומת
דפי היחצ"נות של הסרט יודעים לספר שזהו סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית הצעירה אוני לקונט המבוסס על האוטוביוגרפיה שלה – אפשר לכתוב שיצא משהו באמת מרשים מטראומת הילדות שהיא חוותה. הבמאית מצליחה לייצר סרט עדין עם משחק מאוד מרשים של צוות שחקניות צעירות מאוד ולהעמיד אותן במצבים פסיכולוגים מורכבים ומעמדים רגשיים מתסכלים.העלילה עוקבת אחרי ג'ינהיי ואביה המגיעים לקונדיטוריה. האב אומר לג'ינהיי הקטנה שהיא רשאית לבחור איזו עוגה שהיא רוצה - מתנה למקום אותו הם הולכים לבקר. מה שהוא אינו מספר לה זה שהוא מתכוון להשאירה באותו מקום לתמיד - כי יש לו אישה חדשה וילד חדש. ג'ינהיי בת ה-9 לומדת להתמודד עם חווית הפרידה מהאב האהוב. אבל היא גם חייבת ללמוד להתנתק מהעבר כדי שתזכה בחיים חדשים וטובים יותר.
אוני לקונט מצליחה בכישרון רב לצייר את עולמה העשיר והמורכב של ג'ינהיי ובמקביל לברוא עולם שלם של בית היתומות ומערכות היחסים העדינות והמורכבות הנרקמות בין הנזירות, העובדות והילדות. נראה שבלי הנוכחות המרשימה של אסופת השחקניות הצעירות המוכשרות הסרט הזה לא היה עובד.הבמאית נזהרת לאורך כול הדרך לא להיגרר לקיטש דביק ותמיד שומרת על איפוק וסוג של ריחוק. כול מערכות היחסים בסרט מאופקות ולא נגררות למלודרמטיות מיותרת. כול השחקנים מרוסנים ונראה שזו המעלה המרכזית של "החיים החדשים שלי". סרטים על בתי יתומים או יתומות כבר ראינו, אבל תמיד ניסו לסחוט מאתנו דמעות מיותרות.ילדים וכלבים בתפקידים ראשיים בקולנוע רק צריכים לגלגל עיניים והקהל ישלוף טישו. בסרט הזה הילדה משחקת עם גוויה של ציפור – כך שחוקי הקיטש לא עובדים עליו. סרט קוריאני או לא?
ילדה פלוס בית יתומים שווה סרט סוחט דמעות.
כתוב שמבוסס על סיפור ביוגרפי של הבמאית והמשחק משכנע ואמין. אבל... חבל שהדמויות פלקטיות, שטוחות והכל מסתובב רק סביב העלילה.הדמויות לומדות להסתגל ולהתמודד עם גורלן,אבל באופן מוזר בצד הכי שחור של העולם מוצג מנזר סטרילי: אין רוע,אלימות או רשע.קצת הצקות עדינות. אפילו באוליבר לומדים לשרוד דרך גניבות ומאידך יש שירים והומור, שאין בסרט הזה. קצת מאכזב.
"מאופק ומרשים"
החיים החדשים שלי (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות