"הון שלטון": ביקורת פרק הפתיחה''

Incorporated Series Review

עומר חגי על ""הון שלטון": ביקורת פרק הפתיחה''":
"זה לא "ווסטוורלד", אבל יעביר לכם את הזמן"

שתף/י

משחק שון טיל ג'וליה אורמונד

מדע בדיוני

ביקורת סדרה ל"הון שלטון": ביקורת פרק הפתיחה'' מאת עומר חגי | כתב קולנוע

ציון המבקר

"דיסטופיה מצועצעת"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.1/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

מה היה קורה אם הסדרה "מד מן" הייתה מתרחשת בעולם דיסטופי סטייל "מראה שחורה" מינוס הכבדות? נדמה שהסדרה "הון שלטון" מנסה להשיג את התוצאה הזאת בדיוק. הסדרה היא סדרת דרמה-מדע-בדיוני בהפקת מאט דיימון ובן אפלק המתרחשת במילווקי בשנת 2074. היא מתארת מציאות עתידנית שבה רוב מדינות העולם פשטו רגל. במציאות הדיסטופית הנוכחית תאגידים שולטים בעולם ואפילו מחזיקים צבאות משל עצמם. בנוסף, התאגידים שולטים באזורים יוקרתיים שנקראים "אזורים ירוקים" ואילו שאר האזורים הם אזורים מפורזים שבהם גרים שאר אזרחי העולם והם נקראים "אזורים אדומים".

בפרק הראשון אנחנו מכירים את בן לארסון - במקור הוא פליט מהאזורים האדומים בשם אארון סלואן והיום הוא מנהל בתאגיד הגדול בעולם שנקרא "ספיגה" ובאותו זמן עוסק בריגול תעשייתי בחברה שבה הוא עובד במטרה לברר מידע על אהובתו האבודה אלנה. לא הרבה ידוע על עברו של לארסון והמניעים שלו והפרק הראשון עושה עבודה טובה בלהשאיר את הצופים באפלה לגביו. קצת מזכיר את הסיפור של דון דרייפר ב"מד מן". איש עסקים שמנהל חיים כפולים, מנסה להסתיר את הזהות האמיתית שלו ובאותו זמן להרשים את הבוסים ולנהל חיי משפחה נורמטיביים. הדמויות הנשיות בחיים של לארסון הן הבוסית והחותנת שלו אליזבת' קראוס, אחת המנהלות הבכירות בחברה "ספיגה". מגלמת אותה זוכת האמי, ג'וליה אורמונד. אשתו של לארסון, ובתה של אליזבת', נקראת לאורה והיא מנתחת פלסטית. מערכת היחסים שלה שלה עם אמה מסובכת ונראה שיש לה לא פחות סודות מלבעלה. תחום הפלסטיקה בעולם הזה מאוד מתקדם ויהיה מעניין לראות איזה בקשות הזויות יהיו ל"תושבי האזורים הירוקים" שכבר סיפקו כמה מהרגעים היותר צבעוניים של הפרק.

העולם של "הון שלטון" עושה רושם מתוחכם ועל פניו נראה שיש מורכבות מסוימת לעניין המעמדות בחברה הדיסטופית הזאת. אך לפחות מהפרק הראשון לא נראה שיוצרי הסדרה ניסו ליצור תמונה מורכבת מדי לצופים. אלא ייתכן שדווקא ניסו ליצור עלילה פשוטה ותבניתית שנוגדת את המגמה של תעשיית הטלוויזיה בשנים האחרונות ליצור סדרות חכמות, גם כשמדובר בז'אנרים כמו מדע בדיוני ופנטזיה. לקרוא לעולם של "הון ושלטון" דיסטופי מרגיש קצת מוזר. מהסיבה הפשוטה שהוא לא כל כך שונה מהעולם של היום. הוא למעשה מזכיר בהרבה את העולם שלנו מינוס המדינות ועם טכנולוגיה יותר מתקדמת. לסדרה אין יומרה מסוימת לייצר אמירה או מסר שיחלחל לצופיה. היא נותנת תמונה קרטונית של חברה שקרועה בגלל מעמדות והיא לא נמנעת מדמויות קלישאתיות ושטוחות ויש אנשים שימצאו את סגנון הכתיבה הזה כעצלני, דבר שאופייני לסדרות של רשת Syfy שנושאת על דגלה אוסף של סדרות קומיקס וגיבורי על. דבר זה גורם לסדרה להחוויר אל מול הדרמות הבוגרות של HBO, נטפליקס ו- FX. בכל זאת, עם אורך פרק של 45 דקות לפרק וקצב מהיר הסדרה היא צפייה קלילה ומהנה למי שמחפש את הצדדים הפחות כבדים של הז'אנר הזה. כמו "מראה שחורה", רק בלי לגרום לך להרגיש רע לגבי עצמך.

עומר חגי | כתב קולנוע

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י