ביו-האקרים: ביקורת עונה שנייה

Biohackers Series Review

מישאל רוברט על "ביו-האקרים: ביקורת עונה שנייה":
"עונה מבולבלת וחסר כיוון"

שתף/י

משחק לונה וודלר תומאס פרן אדריאן יוליוס טילמן ג'סיקה שוורץ

מדע בדיוני

ביקורת סדרה לביו-האקרים: ביקורת עונה שנייה מאת מישאל רוברט | כתב קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"עלילה ממוחזרת"

דירוג הגולשים

0/10

מדד פופולריות

3.0/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

עונתה הראשונה של הסדרה הגרמנית שעלתה לפני כשנה בנטפליקס, "ביו-האקרים", הייתה ממוקדת מטרה ובעלת כיוון עלילתי ברור. במרכז הסדרה עומדת מיה אקרלנד (לונה וודלר), סטודנטית צעירה שהוריה ואחיה נהרגו בנסיבות מסתוריות. מיה היא סטודנטית לביו-טכנולוגיה באוניברסיטת פרייבורג, ובמשך העונה אנו מגלים, באמצעות פלאשבקים וחקירות שונות שהיא מנהלת, שמטרתה העיקרית היא לחקור את מותם של בני משפחתה ולחשוף את האחראים לכך. המניע של מיה נותן דלק להתרחשויות בעונה הראשונה ומוביל לרצף אירועים קוהרנטי וקולח בששת פרקיה. העונה השנייה, לעומת זאת, אינה ניחנה באותו קו עלילה רציף. עושה רושם שלכותבי הסדרה לא היה רעיון לגבי איך להמשיך את העונה השנייה מהנקודה שהראשונה עצרה. לאחר שכבר הצליחה מיה במשימתה לחשוף את האחראית למוות משפחתה יחד עם מאות אנשים אחרים, אותו קו עלילה ממשיך ללא שינוי ניכר. מסתבר שמיה צריכה כעת לחשוף עוד אחראים למחדל.

קו עלילה זה נמרח כמו מסטיק, אך ללא הקצב התזזיתי והמהנה של העונה הראשונה. הפרק הראשון והשני איטיים מאוד בהתקדמותם, ונותנים הרגשה שאנו חוזרים לאותו מוטיב נקמתי של העונה הראשונה, רק שהפעם, הנקמה מתרכזת ביריב אחר. עוד בעונה הקודמת ההתרחשויות היו ארעיות ואפילו על סף המגוחכות, אך הכתיבה הקולחת הסתירה את רוב המגרעות באמינות. בעונה זו, אין גורם שימנע מהתסריט להראות חסר כיוון. בנוסף, מעלה עיקרית של העונה הראשונה הייתה פיתוח מספק של דמויות המשנה. ניקלאס, יאספר ולוטה תמיד היו מעין דמויות-עזר עבור מיה, אך גם היו להם מוטיבציות, שאיפות ורצונות משלהם. לא פעם הראו לנו את הצד שלהם בסיפור הנקמה הזה, והם סיפקו אתנחתא קטנה מן הרצינות של מיה והמוטיבציה הממוקדת שלה. אך בעונה זו, הם ממלאים תפקיד של בובות הממלאות כל בקשה ורצון של מיה. אנו לא מקבלים את הצד שלהם בכלל, וחלק מהותי מהסדרה הולך לאיבוד.

חשוב לציין שהמשחק של לונה וודלר ואדריאן יוליוס בתפקיד יאספר ממשיך להיות מעולה ושומר על עקביות במשך כל העונה. יחד עם זאת, הצגת הצד של דמותה של הדמות הרעה בסדרה - טניה לורנץ - בסיפור הכולל הוא מעניין, ומרענן ביחס לעונה הראשונה, למרות שהוא סיפור קלאסי של "הרע הוא בעצם הקורבן". כאשר משקללים את הבעיות שצצו בעונה השנייה, "ביו-האקרים" איבדה גובה מהעונה הראשונה. היא איבדה רבים מהיתרונות שאפיינו אותה בעונה הקודמת, ולא שיפרה את הנקודות החלשות אצלה. התוצאה היא סדרה עם עלילה שחוזרת על עצמה, ללא הקצב והזרימה שהצדיקו את קיומה.

מישאל רוברט | כתב קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י