ניתוק: ביקורת עונה 2

Severance Series Review

אוהד שמש על "ניתוק: ביקורת עונה 2":
"מחזקת את מעמדה כפסגת הטלוויזיה של העשור"

שתף/י

משחק אדם סקוט זאק צ'רי ‏בריט לאוור ג'ון טורטורו ‏ ‏כריסטופר ווקן פטרישה ארקט

מדע בדיוני

ביקורת סדרה לניתוק: ביקורת עונה 2 מאת אוהד שמש | כתב קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"יצירת מופת"

דירוג הגולשים

0/10

מדד פופולריות

5.0/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

בן סטילר הופיע לאחרונה בטקס האוסקר והזכיר לכולם איזה קומיקאי מבריק הוא. אך מי היה מאמין שהאיש המזוהה כל כך עם קומדיות יעמוד מאחורי אחת הסדרות המרשימות ביותר של העשור? "ניתוק" היא ללא ספק מהפסגות הטלוויזיוניות של השנים האחרונות, וצפויה להחזיק בתואר הזה עוד זמן רב. סטילר, שהפיק וביים את רוב פרקי הסדרה יחד עם דן אריקסון שכתב אותה, ראויים לכל ההערכה. אחרי עונת בכורה פורצת דרך ששינתה את חוקי המשחק בטלוויזיה, הם מצליחים לשחזר את הקסם גם בעונה השנייה. אמנם לעיתים היא עשויה להרגיש מעט מפוזרת, אך כשמסיימים אותה ומתבוננים בה כיצירה שלמה, אי אפשר להתעלם מהאיכות ומהעומק שלה. ״ניתוק״ מתרחשת בעולם שבו עובדים מסוימים בחברת ״לומן״ עוברים הליך כירורגי המפריד בין התודעה שלהם בעבודה לזו שבחיים האישיים. המשמעות היא ששתי גרסאות של אותו אדם מתקיימות במקביל – ״פנימיים״ ו״חיצוניים״, אחת המכירה רק את חייה בעבודה והשנייה רק את החיים בחוץ. העונה החדשה ממשיכה ישירות מהאירועים הדרמטיים של סיום העונה הראשונה. ״הפנימיים״ של מארק, הלי, ארווינג ודילן הצליחו לערער את הסדר וליצור קשר עם העולם החיצון, אך התגובה של "לומן" רחוקה מהתגובה הצפויה מחברה מרושעת ששולטת בעובדיה באכזריות, במקום זאת היא מסתורית ומחשידה הרבה יותר. ככל שהעלילה מתקדמת, הסיפור מסתבך והופך למסקרן אף יותר, עם כמה מהפרקים הטובים ביותר שנראו על המסך בשנים האחרונות. חלקם מציגים עבודות בימוי מופתיות לצד חזון ויזואלי יוצא דופן ורמת כתיבה גבוהה, מה שמחזק עוד יותר את מעמדה של "ניתוק" כסדרה פורצת דרך.

אחד האלמנטים החזקים של העונה השנייה הוא ההעמקה בקונפליקט שבין הגרסה הפנימית לגרסה החיצונית של כל אחת מהדמויות המרכזיות. הבחירה להתמקד יותר בחייהם של ה״חיצוניים״ בסדרה, מלבד דמותו של מארק, מוסיפה עומק ורבדים נוספים לא רק לדמויות, אלא גם למיתולוגיה הכללית של הסדרה. "ניתוק" ממשיכה לעסוק בשאלות הנוגעות לזהות ולמוסר, ובעונה הנוכחית היא אף מחזקת את התהייה האם הגרסאות הפנימיות של הדמויות הן למעשה ה"טובות" יותר, או שלמעשה מדובר באותו אדם מבלי היכולת להשתנות (גם לאחר תהליך הניתוק)? האם בסוף כל ה״פנימיים״ זהים ל״חיצוניים״ שלהם? דמותה של הלי (בגילומה של בריט לאוור הנהדרת) היא הדוגמה המושלמת לכך - הגרסה הפנימית שלה חופשייה יותר, משוחררת יותר (עם כל האירוניה), חביבה יותר, אך ככל שהעונה מתקדמת, היא רק נעשית אגרסיבית, תחרותית ואולי אפילו אגואיסטית, מה שהופך אותה יותר ויותר דומה לגרסה החיצונית שלה. האם זה בלתי נמנע? מה זה אומר על ה"פנימיים"? על תהליך הניתוק? אלה סוגיות מרתקות שהסדרה מציבה מבלי לתת להן תשובה חד משמעית, וזה בדיוק היופי.

עם זאת, הבעיה המרכזית בעונה השנייה של "ניתוק", ואולי היחידה, היא חוסר העקביות שלה. כמעט בכל פרק היוצרים משאירים אותנו במתח רק כדי לפתוח את הפרק הבא בקו עלילה אחר לגמרי, לעיתים ללא כל התייחסות ישירה לאירועים הקודמים. המעברים החדים עלולים ליצור תחושת עומס ובלבול שמקשים על הצופה להתחבר לרצף הסיפורי. עם זאת, במבט כולל, הקשרים בין העלילות מתבהרים בהדרגה, וגם אם הדרך לשם עשויה להיות מעט מתסכלת, הכל משתלם בגדול בהמשך. פרק הסיום, כמו בעונה הראשונה, הוא חוויית צפייה אינטנסיבית שמחזיקה את הצופה שבוי למסך ללא היכולת להוריד את העיניים ממנו. אך בניגוד לעונה הראשונה, כאן מדובר בפרק הארוך והאלים ביותר בסדרה. הוא מלא בדם, אקשן ורגעים עוצרי נשימה, מה שחושף צד נוסף ואפל יותר ביצירת המופת הזו. יחד עם הצעד הנועז הזה, הסדרה מקבלת התפתחות משמעותית בצד הרגשי שלה, שמגיעה לשיאה בסיום העונה. כל פיסה קטנה מהדרמות הרומנטיות והטראומטיות של העונה הראשונה צומחת כאן לממדים גדולים ומורכבים יותר, גם דרך הסיפורים הנרחבים של ה״חיצוניים״ וגם דרך הדמויות של עובדי "לומון" בעבר ובהווה קובל ומילצ'ק, שלא זכו לרקע רחב בעונה הקודמת. אך בעיקר, הדבר ניכר במשולש היחסים של מארק, אשתו ה(לא) מנוחה ג'מה ובת זוגו הלי, שאף זכה להתייחסות בפתיח המצוין של הסדרה. העונה השנייה מעניקה לג'מה נוכחות משמעותית הרבה יותר מהעונה הקודמת, מה שהופך אותה לאבן יסוד משמעותית בעלילה ובעיקר בעומק הרגשי שלה. וזו הזדמנות מצוינת לשבח את ההופעות של אדם סקוט (מארק), בריט לאוור (הלי) ובעיקר את זו של דיצ'ן לצ'מן, שבזכות ההופעה העוצמתית שלה כג'מה, לא השאירה אף עין יבשה, במיוחד בפרק 7 הנפלא.

לא מפתיע שביום שידור פרק הסיום, אפל הכריזה על חידוש הסדרה לעונה שלישית. בעוד שהעונה השנייה יצאה כשלוש שנים לאחר הראשונה, בן סטילר מבטיח שההמתנה הפעם תהיה קצרה יותר. עם זאת, מאחר שהתסריט עדיין לא גמור, ייתכן שניאלץ להמתין לפחות שנתיים נוספות. זו תהיה תקופה קשה למעריצי הסדרה, ואני ביניהם, אך אם התוצאה תהיה המשך ראוי ליצירת המופת הזו, ההמתנה ללא ספק תהיה משתלמת.

אוהד שמש | כתב קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י