אני בעד לעשות קולנוע פרובוקטיבי: ראיון עם גיא נתיב, במאי סקין

לפני 8 חודשים הצטרף גיא נתיב למועדון המצומצם שכלל במאי ישראלי אחד בלבד לפניו (משה מזרחי) של ישראלים שזכו באוסקר. נתיב, שזכה להכרה באירופה בזכות סרטיו "זרים", "הבן של אלוהים" ו"מבול" שהשתתפו בפסטיבלים יוקרתיים, היה שם אלמוני בארה"ב עד אז. סרטו "סקין", שבוסס על רעיון של חברו הבמאי שרון מימון, נעשה על מנת לגייס מימון לסרט באורך מלא באותו שם. הצלחת הסרט הקצר, הביאה לגיוס המימון לפיצ'ר באותו שם שיוצא בסוף השבוע בישראל ואף זיכתה כאמור את נתיב בפסלון המוזהב.

איך פיתחת את "סקין" הקצר לסרט באורך מלא?

"'סקין' הקצר נעשה כדי ש'סקין' הארוך יקרה. אמרו לי 'הילרי הולכת להיות נשיאה, אין ניאו נאצים בארה"ב אז למה לממן סרט כזה באורך מלא?' יום אחד שרון מימון, שהוא קולנוען מבריק וחבר, התקשר אליי ואמר לי שיש לו רעיון לסרט קצר שיביא אותנו לאוסקר. הוא סיפר לי את ה-DNA של הסרט ואמרתי לו שזה מבריק. קראתי באותו זמן כתבה על מנהיג ניאו נאצי בארה"ב שלימד את בנו לירות באקדח. יום אחד הוא חזר שתוי מבר והבן חשב שזה פורץ שחור וירה בו. עניין אותי כל הנושא הזה של שנאה גוררת שנאה. מבחינתי הסרט ארוך והקצר משלימים אחד את השני. הקצר מלמד על מישהו שלומד גזענות מהי על העור שלו והארוך הוא על גזען שמתחיל להסיר מהעור שלו את הרוע, האכזריות והשנאה".

שלושה סרטים קצרים שלך הפכו לארוכים – "זרים", "מבול" ו"סקין". מה גורם לך לפעול באופן הזה?

"בין סרט לסרט יש הרבה זמן שאתה לא עושה סרטים ומחכה למימון. כמו לרכב על אופניים, אתה רוצה לחזק את השריר הזה. בנוסף זה גם כדי להבין מה אתה רוצה לספר. אם אתה יודע לספר את הסרט ב-20 דקות, אתה יכול לספר אותו בסרט באורך מלא. סרטים קצרים זה הספרינט לפני המרתון. זה אפשר לי ב'סקין' להבין מה השפה הקולנועית שלנו. עבור קולנוענים צעירים ושחקנים מתחילים זה כרטיס ביקור מצוין".

[*]

(גיא נתיב בפסטיבל הקולנוע בחיפה. צילום: זיו עמר)

כמה הופתעת מהזכייה באוסקר?

"בכל תחזית אפשרית היינו מקום שני. הכנו את עצמנו נפשית להפסד. 'סקין' הוא מאוד שנוי במחלוקת, יש בו משהו שהוא לא למצביעי האוסקר הטיפוסי. ברגע ש'פוקס סרצ'לייט' לקחו אותנו וקידמו אותנו, לדעתי בפוטו פיניש זה נתן את הפוש. אבל עדיין לא ידענו שאנו הולכים לזכות ולכן התגובה על הבמה הייתה כל כך נסערת. אשתי אמרה לי להכין פתק אם נזכה ואפילו לא האמנתי. המילים בעברית היו פשוט מהמקום, הרגשתי צורך להגיד אותן. זה היה הכי אותנטי בעולם".

עד כמה הזכייה נתנה פוש לקריירה שלך בהוליווד?

"יהיה תמים להגיד שזה לא נתן. בעיקר זה פותח דלת לפרויקט הבא. אם הכנת את הפרויקט הבא שלך אתה בר מזל, אבל אם לא ואתה מתחבט הדלת יכולה להיסגר מהר. יש לך שנה מהרגע שזכית עד הזוכה הבא שאחריך. אתה יודע שיש לך שנה שאתה חייב להפציץ ולהביא את כל התסריטים שאתה חייב לעשות. מזל שבזמן שחיכיתי ל'סקין' עבדתי על התסריט הבא שלי לסרט 'הרמוניה'. אני ואשתי כבר יצרנו לעצמנו מאגר של רעיונות ואנשים רוצים לשמוע מה יש לי להגיד". "הרמוניה" הוא סרט שמבוסס על סיפורה של סבתו של נתיב ריטה, ניצולת שואה שבשנות ה-50 לחייה קיבלה פוסט טראומה ורצתה להתאבד עד שפגשה אישה בשם לורד ששינתה את חייה וגרמה לה לרצות לחיות. "מה שלא ידענו שלורד היא ראש כת של נשים בירושלים. היא גרמה לסבתא שלי להיפרד מסבא שלי ולעזוב את המשפחה שלה וכל כספי הפיצויים הועברו אליה", מספר נתיב. "סבתא שלי הפכה להיות יד ימינה, מאהבת, אמא, אחות. לאחר מכן לורד לקחה את כל הנשים והעבירה אותם לווירג'יניה. זה סרט על מרדף אחרי האושר, על אימהות ובנות. הוא יתרחש בארה"ב במקום בירושלים".

אתה רואה את עצמך ממשיך לעבוד בשנים הקרובות בארה"ב?

"הקולנוע העצמאי האמריקאי מאוד מעניין אותי וגם מעניין אותי לעשות טלוויזיה איכותית או מיני סדרה. אני רואה את עצמי פועל שם, זה הזמן שלי. אני לא פוסל לעבוד בארץ יותר מאוחר".

כעת מגיע לאקרנים בישראל הפיצ'ר "סקין" לאחר סבב פסטיבלים עולמי שכלל את טורונטו וברלין ובכורה ישראלית בפסטיבל חיפה, בו התקיים הראיון עם נתיב. הסרט, המבוסס על סיפור חייו של בריאן וידנר, אמריקאי ניאו נאצי שהחליט לצאת ממעגל השנאה, עוסק בביירון, צעיר ניאו נאצי (ג'יימי בל, "בילי אליוט") עטור קעקועים המכסים את כל גופו ופניו. מגיל צעיר הוא אומץ לתוך משפחה המקדמת את עליונות הגזע הלבן ומבצעת יחד עם חברים נוספים בארגון פשעי שנאה כנגד מיעוטים. היכרות שלו עם אם חד הורית לשלוש בנות (דניאל מקדונלד, "פטי קייקס") גורמת לו לרצות לעשות שינוי בחייו ולצאת ממעגל האלימות, אולם הוא מגלה שחברי הארגון לא יתנו לו לעזוב בקלות, ושגם לו עצמו יהיה קשה להשתחרר מהאלימות שהוטמעה בו מגיל צעיר.

הליהוק של ג'יימי בל לסרט הוא לא מובן מאליו. מה גרם לך ללהק אותו?

"מאוד רציתי את ג'ונתן טאקר ששיחק בתפקיד הראשי בסרט הקצר אבל בהוליווד אומרים שלכל שחקן יש טבלה של כמה כסף הוא יכול להביא. אמרו לי שאני חייב פרצוף מוכר וג'ונתן עוד לא הוליך סרט בכיכובו. המפיק שלי אורן מוברמן אמר לי לנסוע לווירג'יניה ולהיפגש עם ג'יימי, ושזו לא הדמות מ'בילי אליוט' שאני חושב עליה בראש. פגשתי אותו וגיליתי איש עם עבר אפל. אביו עזב אותו כשהוא היה ילד, זה גבר שעבר משהו בחיים. אמרתי לו באותו הרגע – אתה בריאן וידנר. הרגשתי שזה הוא. מאותו רגע הבן אדם נכנס לתהליך בו הוא הלך לגור עם בריאן למשך חודש, התחיל לעשן ולעלות במשקל, נכנס למיינד סט מאוד אפל. הוא העלה 30 ק"ג, גילח את הראש, הלך עם הקעקועים ברחוב. הוא אפילו ביקש מגרושתו לקחת ממנו את הילד לזמן הצילומים כדי שלא יוציא ממנו את הצד הרך".

[*]

(ג'יימי בל מתוך הסרט 'סקין'. תמונה באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג)

כמה בריאן וידנר היה מעורב בסרט?

"מהדקה הראשונה. הוא עזר לי לכתוב את התסריט, הסביר לי איך גלוחי ראש ו-'ווייט טראש' מדברים. הוא בא לסט לשבועיים ונתן ביטחון לג'יימי שמה שהוא עושה זה נכון. באיזשהו שלב בסצנה של דקירה הוא היה על הסט ואמר שהוא לא יכול לראות את זה יותר כי זה החזיר אותו לעבר. אבל למרות הכל היה לו חשוב שהסיפור הזה יסופר".

מה היית מגדיר כקו שמקשר בין הסרטים השונים שלך?

"המכנה המשותף לסרטים שלי הוא משפחה. במשפחה יש הכל, את כל הקונפליקטים. גם ב'סקין' הסיפור הוא על איזה משפחה אתה בוחר. גם ב'הרמוניה' זו פרידה מהמשפחה הביולוגית שלך לטובת משפחה שנייה. לא ברור אם זה דבר טוב או רע, ייתכן שלורד הצילה את חייה בכך שלקחה אותה לכת".

מבחינתך 'סקין' הארוך ענה על הציפיות מבחינת הקבלה של הקהל ושל המבקרים?

"אף סרט עצמאי לא עושה קופה כיום. מאוד קשה להביא קהל אם אתה לא סרט גדול. זה מה שכל כך טוב ב'ג'וקר' שהוא עם רוח של סרט עצמאי באולפן הוליוודי. בסופו של דבר 'סקין' הוא מאוד מוערך. גם ג'יימי בל קיבל מחמאות אדירות על התפקיד ואני קיבלתי את הפרויקט הבא שלי. הוא נמכר ל-55 מדינות ומבחינתי זו הצלחה".

נתקלת גם בתגובות עוינות לסרט?

"''סקין' הוא סרט לא קל לאמריקאים זו מראה מאוד קשה. יש אנשים שחשבו שמאוד חשוב לראות סרט כזה עכשיו ויש כאלה שאמרו למה אני צריך לסלוח או לקבל ניאו נאצים. קיבלתי גם איומים מימין קיצוני שקראו לי 'במאי שונא לבנים'. עוררתי את התגובות האלה וזה טוב כי הסרט בא לעורר תגובות. אני בעד לעשות קולנוע פרובוקטיבי יותר ולשאול שאלות".

אם הסרט לא היה יוצא בטיימינג הזה, הוא לא היה מגיע למקומות האלה?

"במובן מסוים הדברים הגרועים שקרו בארה"ב כמו הבחירה בטראמפ והדריסה בשארלוטסוויל היו טובים לסרט הזה. אני חושב שכמו בסרטי פוסט וייטנאם הרבה קולנוענים מרגישים צורך לספר סיפור באקלים הפוליטי הנוכחי, כמו 'ג'וקר' שהוא סרט פוליטי לכל דבר ומעורר המון כעס. צריך להבין שהתופעה של גזענות שמרימה את הראש היא לא רק בארה"ב אלא גם באירופה. יש בגרמניה אנשים שצועקים כיום 'הייל היטלר' ברחובות, זה לא ייאמן".