בכולנו יש יסודות של סדיזם ומזוכיזם: ראיון עם במאי ״כלבים לא לובשים מכנסיים״

הסרט הפיני ״כלבים לא לובשים מכנסייםֿ" שמוקרן השבוע בפסטיבל חיפה, היה אחד הסרטים שפספסתי בפסטיבל קאן השנה, שם הוקרן במסגרת "השבועיים של הבמאים" לכן ניצלתי את ההזדמנות לצפות בו בפסטיבל הקולנוע של בוסאן בדרום קוריאה בו השתתפתי כאורח הפסטיבל. הסרט מספר על מנתח בשם יוהה (השחקן פקה סטראנג) שסובל מטרגדיה משפחתית. שנים לאחר מכן כהוא מלווה את בתו למכון קעקועים בו הוא נתקל במקרה במרתף הבניין בדומינטריקס (אשה השולטת בפעילות סאדו מזוכיסטית).

המנתח מוצא עצמו נשאב יותר ויותר לעולם הסאדו-מאזו ויחסיו עם הדומינטריקס (השחקנית הנהדרת אסתר גייסלרובה מצ׳כיה) חורגים בהרבה מיחסי אדון ועבד. המנתח מזניח את עבודתו ואת בתו וכל עולמו מתהפך. ההקרנה של הסרט הייתה לא קלה, בלשון המעטה, והסרט אינו מיועד בשום פנים ואופן לעדיני נפש. אפילו אני שרגיל לסרטי אימה מצאתי עצמי מתכווץ יותר מפעם אחת בכיסא. לאחר ההקרנה קיימתי ראיון עם הבמאי הפיני יוקה-פקה ואלקפה שסרטו נמצא כעת בסבב פסטיבלים מרשים שכולל גם את טורונטו וכעת גם אצלנו בחיפה.

איך נולד הסרט?

"התגלגל לידיי תסריט שעסק בעולם הסאדו-מאזו בפינלנד. למרות שאיני כלל מעורב בסצנה די נדלקתי והחלטתי להפוך את התסריט לסרט. ניהלתי מחקר מעמיק על הסצנה שכלל בעיקר מפגשים עם דומינטריקס אחת ידועה בפינלנד ואף צפייה בסשנים שלה".

[*]

בסרט מונה הדומינטריקס עובדת ביום יום כפיזיותרפיסטית שמטפלת בילדים פגועים ובקשישים. מדוע נבחר לה כזה מקצוע הומני?

"רציתי להראות שסאדו-מאזו אינו סימפטום למחלה כלשהי. למונה יש צד אפל באישיות שלה. אני חושב שבכל אחד מאיתנו יש יסודות של סדיזם ואולי גם מזוכיזם. השאלה לאיזו דרגה אנחנו לוקחים את היסודות הללו, אם אנחנו בכלל חושפים אותם".

יוהה גיבור הסרט כמה לאהבה אבל גם מתחנן שיענו אותו.

"כל הגישה שלי לסרט הייתה מאד אנושית. רציתי להראות שגם ביחסי הדומינטריקס והעבד אין שחור ולבן. תחקרתי לא מעט אנשים בסצנה וניסיתי להעביר את מה שחזר בכל השיחות איתם –שסאדו-מאזו זה הרבה מעבר למכות, השפלות ומין. אני לא מנסה לעשות רומנטיזציה לעולם הזה, אבל יש בו לדעתי הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים".

בכניסה למרתף שבו מקיימים הגיבורים יחסי סאדו-מאזו יש שלט מניאון של פרפר. יש לזה משמעות?

"בוודאי. הגיבור הוא בעצם פרפר שדרך אותו מרתף הפך מבחינה מסוימת מגולם לפרפר. גם הגיבורה הדומינטריקס שהיא קצת יותר מסתורית חווה שינוי עם הגיבור כקליינט שלה".

הסרט בחלקים מסוים מאוד אפל. אני חשתי מחנק בחלקים מסוימים בו. רצית להעביר תחושה של עולם סוריאליסטי?

"כן. אני בכלל חושב שאנחנו חיים בעולם שמורכב מכמה ממדים. יש את הבית, יש את העבודה ובכל מקום אנחנו מתנהגים אחרת ופועלים אחרת. עולם הסאדו-מאזו הוא עולם עם חוקים משלו שבו אתה מתנהג ככל הנראה בצורתך הקיצונית ביותר, ועדיין גם שם אתה נדרש לשמור על הכללים".

חשתי בקצת הומור בסרט. זה היה חשוב לך להכניס הומור לעלילה?

"אני מקווה מאוד שהצלחתי להעביר מעבר לכל העגמומיות גם קצת הומור בנוסח בילי ווילדר. בעיניי יש בסרט הרבה עצב אבל גם רצון נואש לחיות את החיים במלואם ולא להיכנע לייאוש ולדיכאון. נכון, יש בסרט כמה וכמה רפרנסים לסרטי אימה כמו 'מעורר השאול' אבל הסרט אינו סרט שבא להפחיד. הוא בא לתת לצופה כמה וכמה נקודות למחשבה".

הסרט "כלבים לא לובשים מכנסיים" יוקרן בפסטיבל חיפה היום (14.10) בשעה 20:45 וביום שני הבא (21.10) בשעה 21:30. לרכישת כרטיסים: לחצו כאן