Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: גאווה ודיעה קדומה

גאווה ודיעה קדומה - חדש בקולנוע

מאת: מערכת "סרט"

09/02/2006

שלח לחבר הוסף תגובה

כשאנו אומרים סרט המבוסס על ספרה של ג'יין אוסטין מייד צצות לנו שתי תמונות בראש. הראשונה היא של תלבושות מלפני כמאתיים שנה והשנייה היא של אנשים מיוסרים, חולים, כאלו שלא מצליחים לממש את אהבתם. אבל, הנה מוכיח הסרט החדש "גאווה ודיעה קדומה", שעולה היום על מסכי הקולנוע בארץ, שאפשר גם אחרת. הגרסה החדשה של "גאווה", בכיכובה של קיירה נייטלי, שגם מועמדת לפרס האוסקר על תפקידה, הוא בראש וראשונה סרט מצחיק מאוד ומחמם את הלב.

העלילה מתרחשת באנגליה של סוף המאה ה- 18. חמשת האחיות במשפחת בנט – אליזבת, או ליזי (קירה נייטלי), ג'יין (רוזמונד פייק), לידיה (ג'נה מאלון), מארי (טלולה ריילי) וקיטי (קארי מוליגן) – גודלו תחת כנפי האובססיה של אמן (ברנדה בלת'ין) למצוא להן בעלים ועתיד בטוח. אליזבת האינטיליגנטית והנמרצת לעומת זאת, שואפת לחיים מגוונים ומעניינים יותר, בעידודו של אביה (דונאלד סאתרלנד).

כשהרווק העשיר מר בינגלי (סיימון וודס) עובר לגור באחוזה בקרבת מקום, הוא שומע על האחיות בנט המחוזרות כל כך ע"י גברי לונדון. האחות הבוגרת ג'יין, נחושה לזכות בלבו של מר בינגלי. ליזי לעומת זאת, נפגשת עם מר דארסי הנאה והמעט סנוב (מאתיו מקפיידן), וקרב המינים יוצא אל דרכו...

למרות שהספר עבר עיבוד לטלוויזיה מספר פעמים (ב- 1938,1952, 1967, 1980 ו- 1995) 'גאווה ודעה קדומה', הקלאסיקה של ג'יין אוסטין הגיעה אל המסך הגדול רק פעם אחת בעבר, ב- 1940. המפיק טים ביוון מסביר, "אנשים זוכרים בעיקר את שני עיבודי הטלוויזיה האחרונים, אבל דווקא גרסת הקולנוע היחידה מ- 1940 מדגישה את הקומדיה הרומנטית שבסיפור. דמויותיהן של ליזי ודארסי שימשו כהשפעה על סרטים רבים אחרים, כולל שניים שהחברה שלנו הפיקה – 'היומנים של ברידג'יט ג'ונס' הראשון והשני. הרגשנו שזה הזמן להביא את הסיפור המקורי של ג'יין אוסטין עם כל התהילה שלו, ותוך התמקדות בליזי, אל המסך הגדול כדי שכל קהל הצופים יוכל ליהנות".

המפיק פול וובסטר מוסיף: "גאווה ודעה קדומה שימש כבסיס לכל כך הרבה קומדיות רומנטיות במשך השנים וזו הייתה הפתעה לגלות שלא נעשה אף סרט כמו שצריך על הספר הקלאסי. שתי הגרסאות הטלוויזיוניות היוו בסיס טוב, אבל רצינו לעשות גרסה קולנועית שלא מגבילה את עצמה לסטריאוטיפים של דרמה טלוויזיונית".

המפיקה בפועל דברה הייוורד מוסיפה: "עבודתו הקודמת של הבמאי ג'ו רייט הרשימה אותנו מאוד. נפגשנו אתו, והחזון שלו לסרט ולדרך בה יסופר הסיפור התאים לשלנו. כולנו הסכמנו שאין צורך להמציא את הסיפור מחדש, אלא להציג אותו כפי שנכתב. ללהק שחקנים בגיל אותו ציינה ג'יין אוסטין ולתת להם להציג את הדמות לא בדרך 'קופסת השוקולד' של הטלוויזיה, אלא בדרך מודרנית יותר".

התסריטאית דבורה מוגאץ', סופרת בעצמה, מציינת, "ניסיתי להיות נאמנה לספר בעל המבנה המושלם של שלוש מערכות, כך שלא שיניתי הרבה. זה סיפור מעוצב כל כך יפה – הרומנטיקה המושלמת של שני אנשים החושבים שהם שונאים אחד את השני אבל בעצם מאד מאוהבים. הרגשתי ש'אם זה לא שבור, אל תתקני את זה'."

"בנות משפחת בנט בעצם חייבות להתחתן אחרת הן מיועדות להרס. לקהל המודרני הבנות האלו נראות מסודרות היטב, גרות בבית גדול עם משרתים – אך אם הן לא תמצאנה להן חתן עשיר, הן עלולות לסיים את חייהן בעוני ובדלות."

מוגאץ' מספרת, "הדגשתי פה את הסיפור של ליזי. שלא כמו בספר, היא שומרת את הסודות שלה לעצמה, והם מהווים לה לנטל רב. היא רואה את אביה מזניח את אחיותיה, בעיקר את הקטנה לידיה, היא רואה את נישואי הוריה כבדיחה עצובה, היא רואה את חברתה הטובה שארלוט נישאת למר קולינס המוזר ואת אחותה הגדולה שוקעת באהבה נכזבת. ואז היא תוהה האם הסיכוי היחיד שלה עצמה למצוא אושר הולך ונעלם. בעודה שומרת את הכל לעצמה, אנחנו מבינים לליבה יותר ויותר. הקומדיה האמיתית ביותר לדעתי, נולדת מכאב."

בעיבוד שלה לתסריט, מוגאץ' שמה לב במיוחד לדיאלוגים של ג'יין אוסטין. "לא יכולתי כמובן לשמר את כל הספר כולו, אבל השתדלתי לשמור משפטי מפתח רבים, כי זה כמו לבשל עם המרכיבים המשובחים ביותר. הרבה אנשים אוהבים מאד את הספר ומכירים אותו מילה במילה, כך שישנן שורות מסוימות שחובה היה עליי לשמור אחרת הם היו מתאכזבים."

"גאווה ודיעה קדומה" החל מהיום בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »