מתה המשוררת דליה רביקוביץ

המשוררת וכלת פרס ישראל, דליה רביקוביץ, נמצאה אתמול בערב, ראשון ה 21 באוגוסט מתה בדירתה שבת"א. ניידת שהגיעה למקום קבעה את מותה. רביקוביץ' היתה בת 69 במותה. ההערכה היא כי מדובר בהתאבדות. במהלך חייה סבלה רביקוביץ' מבעיות נפשיות ובעבר ניסתה לשים קץ לחייה מספר פעמים.

רביקוביץ, ילידת 1936, גדלה כילדת חוץ בקיבוץ גבע. היא למדה באוניברסיטה העברית ומאוחר יותר עבדה כמורה. לאורך השנים פרסמה רשימות וביקורות רבות בעיתונות הישראלית.

שיריה הראשונים התפרסמו בכתב העת "אורלוגין" ובין ספרי שירתה הידועים: "אהבת תפוח הזהב", "חורף קשה", "הספר השלישי", "תהום קורא", "אהבה אמיתית" ו"חצי שעה לפני המונסון". בין שיריה שהולחנו ניתן למנות את "תמונה", "בסיירת שקד", "איך חלפו השנים" ו"צער הלילה".

רביקוביץ פרסמה גם קבצי סיפורים, ושירים וסיפורים לילדים, ותרגמה ספרי ילדים וספרי שירה. היא היתה כלת פרס ביאליק, כלת פרס שלונסקי וכלת פרס ראש הממשלה. ב-1998 היא קיבלה את פרס ישראל. בנימוקי חבר השופטים נכתב: "היא מעמודי התווך של השירה העברית הלירית. שיריה הם מצד אחד עדות אישית על יתמות, אהבה בלתי אפשרית ומאבק נואש על עצם הקיום ומצד שני הם מבטאים אמת אוניברסלית וחוויות של רבים. השילוב של הלשון העשירה והגבוהה עם לשון היומיום, ושל הזעקה האישית עם זו הכללית, מאפיינת את יצירתה והפכה לחשובה ולבולטת ביותר בשירה העברית בת זמננו".במהלך חייה הרבתה רביקוביץ במעורבות פוליטית, בין השאר במסגרת "שלום עכשיו", וכן כתבה שירים פוליטים שעסקו בסכסוף הישראלי פלסטיני, מהצד האנושי שלו. "אני עם דמעות העשוקים", נהגה לומר.

שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת אמרה: "עם ישראל המום וכואב את מותה הטראגי של משוררת גדולה. דליה רביקוביץ תרמה תרומה אדירה לשירה העברית ושיריה יישארו חקוקים לנצח על ספר הדברים של התרבות הישראלית".

חתן פרס ישראל, יגאל תומרקין, מחבריה הקרובים ביותר של רביקוביץ, אמר ל-ynet: "דליה ניסתה להתאבד מספר פעמים בעבר. חשבתי שהיא הפסיקה עם המנהג הנלוז הזה. תמיד היתה איתה תחושה שמשהו עתיד לקרות, אבל עם משוררים אתה אף פעם לא יודע. היא היתה אדם יקר לי מאוד ואני אוהב אותה. היא סגרה את עצמה בתוך דרך ללא מוצא לאורך שנים של מאבק ובדידות. היא היתה מתאימה ולא מתאימה, עם קפריזות של ילדה קטנה ויחד עם זה - משוררת ענקית".