הקהל הישראלי והבינלאומי אוהב סרטים סנטימנטליים שעוסקים במזרח גרמניה כגון "להתראות לנין" ו"חיים של אחרים". מדובר בשני סרטים נגישים לקהל רחב שמטרתם היא לספר סיפור ברור וקוהרנטי, עם דמויות אנושיות שקל מאוד לחבב ולאהוב. לעומת שני הלהיטים המסחריים ניצב לו "ברברה" סרטו החדש של הבמאי הגרמני הנחשב, כריסטיאן פצולד. זהו הסרט הראשון של פצולד המוצג באופן מסחרי בבתי הקולנוע בישראל וזאת למרות שמאחוריו עשייה קולנועית ענפה כאשר סרטיו הציגו בפסטיבלי הקולנוע החשובים בברלין וונציה ואף זכו בפרסים.העלילה מתרחשת בקיץ, 1980. ברברה, רופאה, מבקשת ויזת יציאה מגרמניה המזרחית. כעונש היא נשלחת מברלין לבית חולים קטן בעיירה נידחת. יורג, המאהב שלה מהמערב, שוקד ימים כלילות על הבריחה שלה. ברברה ממתינה, שומרת לעצמה הסוד אודות בריחתה העתידית. היא משתדלת להתרחק מהאנשים שעובדים איתה ומעניקה תשומת לב רק למטופליה. המפגש שלה עם אנדרה, הבוס החדש שלה, מייצר סדק בקור הרוח המוחלט שלה. החיבה שנוצרת ביניהם מעמידה בסכנה את תוכניות הבריחה.
פרסומת
החלטתי להעתיק את הסינופסיס שנשלח על ידי היח"צ מילה במילה מאחר והוא מאפשר בקלות רבה לדמיין סרט עמוס רגשות סוערים, מתח רב עוצמה, הקהל הבורגני ייזכר מיד בסרטים שהוזכרו מעלה והמפיצים החכמים יודעים היטב שהסרטים הנ"ל הצליחו מעבר לכל דמיון אצל הקהל המקומי והם מקווים שההצלחה תחזור על עצמה גם בפעם השלישית. אבל הסינופסיס לא מזהיר ש"ברברה" הוא סרט סגפני וקר מזג שסערת הרגשות בו מתרחשת מתחת לפני השטח. זהו סרט שדורש מהצופה סבלנות, ארך רוח ונכונות לצפות בקולנוע שאיננו מתחנף לקהל הרחב אלא בדיוק להפך. התגמול שבצפייה מגיע רק כאשר האורות נדלקים בסוף הקרדיטים אך ורק עם מצליחים לעכל את החוויה הקולנועית הלא פשוטה.נינה הוס השחקנית הקבועה של פצולד, מרשימה מאוד בתפקיד הראשי. פניה קפואות ונטולות הרגש אינן מסגירות כמעט דבר ממה שמתרחש בתוך ליבה הסוער והנרגש. היא אשת מקצוע המסורה לעבודתה ומבצעת אותה על הצד הטוב ביותר. היא נאמנה למטופלים בבית חולים. לצערה מדובר בעבודה שמחייבת אותה להיות בקשר עם צוות העובדים אבל מאחר והיא מסתירה סודות רבים היא מנסה להימנע מכך כמעט בכל מחיר מה שגורם לסובבים אותה לסלוד ממנה רק הרופא הצעיר אנדרה לא מוכן לוותר אבל מה הם המניעים שלו?
במזרח גרמניה כולם חושדים בכולם, כולם מדווחים על כולם למשטרה החשאית, כולם מסתירים סודות ומשקרים אחד לשני. לעומת "חיים של אחרים" שידוע לנו בדיוק מה הם הסודות של הדמויות וכיצד העלילה עומדת להתפתח, כאן הקלפים נחשפים לאט או בכלל לא. אנחנו למדים על הדמויות לפי ההתנהלות שלהם אבל אז עולות שאלות שונות לגבי המניעים שלהם. כמעט הכול נעשה בשקט בלי דיבורים מיותרים בלי לחשוף רגשות וכאשר הם נחשפות זה נעשה בעדינות בלי הדבק הסכריני שיגרום לקהל להזיל דמעה.לעומת הגישה הקולנועית הסגפנית, הקצב האיטי והדמויות המאופקות. סערת הרגשות המתרחשת בתוך ליבה של ברברה זוכה גם לביטוי קולנועי מרהיב עין בצילום האפרורי שזוכה לזריקות צבע בלתי צפויות וכמובן בטבע מרהיב העין כגון הסצנה היפיפייה בחורשת העצים, הצלב הענק עם הרוחות הסוערות סביבו, ואפילו הסצנה המרגשת בים."ברברה" מתאר את עולמה של אישה עצמאית הלכודה במדינה שהיא לא רוצה לחיות בה ושלא נותנת לה את החופש שמגיע לה ולכן היא בונה עולם שלם של סודות כדי לאפשר לעצמה להמשיך ולחיות. אבל גם העולם הפנימי הזה הוא סוג של בית כלא. הסוף המפתיע משחרר אותה ואת הצופים באופן לא צפוי והצפייה בפניה של נינה הוס באותה סצנה אחרונה ומסכמת של הסרט היא מהעדינות והיפות שנראו על מסך הקולנוע בתקופה האחרונה.
סרט אווירה טוב מצליח להעביר לצופה את האווירה המלחיצה של גרמניה המזרחית הקומוניסטית ואת מצוקת האנשים, לא משנה מה מקצועם, כולם משועבדים לשלטון וחסרי אמצעים ואף חופש ביטוי וחופש תנועה. הבחירה של ברברה נראתה לי משונה ולא מספיק מנומקת, נוצרית אמנם אך לא מציאותית.
שם:ירין גולדשטייןגיל:1423/12/2012 23:51:50
8/10
איטי, מלנכולי, אך יפהפה. עשוי בצורה מעולה, מרגשת, ועם מסר יפה מאוד. מעורר מחשבה. מומלץ!