סטיבן פרירס התפרסם בשנות ה-80 ותחילת ה-90 עם יצירות קולנועיות נועזות, כגון "מכבסה יפהפייה שלי", "זקוף ת'אוזן", "סמי ורוזי עושים את זה", "יחסים מסוכנים" ו"הנוכלים". בשנים האחרונות הסרטים שלו נעים בין הפתעות נדירות כגון "דברים מלוכלכים ויפים", סרטים מכובדים שסיפקו מועמדויות לאוסקר ("המלכה") אבל גם מוצרים מביכים, כגון "צ'רי" עם מישל פייפר, הקומדיה "תמרה דרו" והסרט שלא הגיע לבתי הקולנוע Lay the Favorite עם קתרין זטה ג'ונס.נראה ש"פילומנה" שייך לקטגוריית הסרטים המכובדים אבל באופן מפתיע התסריט של סטיב קוגן וג'ף פופ מנסה בכל הכוח לא להיות חשוב וגדול ממה שהוא. הם לוקחים את סיפורה הטראגי וקורע הלב של פילומנה ואת הספר שעליו מבוסס הסרט ומטעינים בכמות גדולה של הומור את סרט המסע הצפוי שפועל לפי כל הטריקים המוכרים. אותו הומור הוא זה שהופך את הסיפור הלא פשוט הזה ואת הסרט המבויים במקצוענות פרירסית קורקטית טיפוסית לכל כך אנושי ומחמם לב.
פרסומת
ג'ודי דנץ' כפילומנה הבוגרת מעולה כמובן. השחקנית הבריטית הותיקה כובשת את לב הצופים מהרגע הראשון. היא הנשמה האמיתית שמחזיקה את הסרט הזה. סטיב קוגן, בדרך כלל שחקן קומי מצליח, המשתף פעולה עם הבמאי הבריטי האומנותי והאלטרנטיבי, מייקל ווינטרבוטום, בסרטו המסחרי הגדול הראשון מצליח לנוע בין רגעים של הומור קוגני טיפוסי לרגעים דרמטים רציניים ולא פשוטים. בין קוגן לדנץ' יש כימיה נפלאה שהופכת את הסרט לתענוג אמיתי. יש לציין לטובה גם את סופי קנדי קלארק המגלמת את פילומנה הצעירה.הסרט שהיה מועמד ל-4 פרסי אוסקר מתאר את מסעו של מרטין סיקסמית' עיתונאי פוליטי לשעבר שפוטר בנסיבות לא נעימות מעבודתו אצל אחד השרים בממשלת בריטניה. הוא נתקל לגמרי במקרה בסיפור חייה של פילומנה לי – שבנה נלקח ממנה ונמסר לאימוץ על ידי הכנסייה הקתולית. הקשישה החביבה כובשת את ליבו הציניקן והוא יוצא איתה לארה"ב בניסיון להתחקות אחר הילד שנמסר לאימוץ אצל משפחה אמריקאית אמידה.
לציניקנים יהיה קל לזלזל בסרט הזה אבל האמת היא שלמרות הפשטות הקולנועית שלו הוא עדיין מצליח לעשות מה שסרטים מתוחכמים, יומרניים ואומנותיים יותר מתקשים לעשות, והוא לגעת בצורה ישירה בליבו של הצופה. פרירס מוכיח, בפעם המי יודע כמה, שכשיש לו תסריט טוב ביד ופרויקט קולנועי שבאמת אכפת לו ממנו הוא מקצוען אמיתי שיכול לנוע בקלילות בין הומור לעצב, ולגרום לקהל לצחוק ולבכות בו זמנית. הוא עושה זאת בצורה אלגנטית ואינטליגנטית בלי שנרגיש מובכים לאורך כל 98 הדקות של הסרט.
עליית המדרגה בעלילה לקראת הסוף היא עוצמתית והסוף עצמו יפה בעיניי. מראה שיש דברים מעבר ל"מה יוצא לי מזה" ושאדם צריך להיות כמו שאומרים "מענטש", כלומר הגון ומוסרי. מי שיצפה בסרט עד סופו יבין.
שם:אדרלולגיל:2909/04/2015 14:48:13
8/10
עשוי כהלכה. סרט בריטי מצוין: משחק מוקפד, צילום נהדר, דרמה טובה מתובלת בהומור בריטי משובח. הסיפור מעניין מאוד, לא יכולתי להפסיק לצפות בסרט, יחד עם זאת לא הרגשתי שהוא מרתק אותי (אני מודה שזה מאוד מוזר). ממליץ על הסרט בחום, למרות השורה האחרונה שכתבתי.
שם:איתיגיל:4426/07/2014 11:42:28
6/10
דרמה אנושית מוצלחת. משחקה המעולה של ג''ודי דנץ'' מעשיר.