נשאלת השאלה מדוע סרטו של פליקס ואן כרונינגן, שזכה לצוות שחקנים כה מזהיר (סטיב קארל וטימותי שאלאמה, למשל), לצלם מדהים כמו רובן אימפנס (ואכן צילומי הטבע בסרט הם עוצרי נשימה) ולצוות הפקה מיומן, הוא סרט בינוני כל כך. בדרך כלל, כשאני כותב ביקורת על סרט לא טוב, אני מציין את אופייה המניפולטיבי של מגמת עשייתו ושל מטרות ההפקה. במקרה הזה, לעומת זאת, ברור שכוונותיהם של היוצרים היו טובות ונעלות; נראה שהם בעיקר לא הבינו כמה דברים מהותיים הנוגעים לעשיית קולנוע (ודרמה בכלל).הסרט עוקב אחר כמה שנים בחיי התמודדותה של משפחה בורגנית ומשכילה, לבבית ואוהבת עם בן בכור, נער אינטליגנטי, נעים הליכות, פיקח ויפה למראה, המידרדר לשימוש בסמים קשים מאוד, ולבסוף גם בזה שמוצג כנורא מכל – קריסטל מת'. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, כפי שתואר בספרו של אביו של הנער, דיוויד שף, עיתונאי אמריקאי מצליח. הוא מבקש להציג נושאים ודפוסים שאין חשובים מהם: הבסיס הפיזיולוגי, המשפחתי והפסיכולוגי להתמכרות לסמים קשים ולהתמכרויות בכלל, מעגל הקסמים הכימי שגורם למכורים לפתח פחדים נוראיים מפני העולם ולחזור שוב ושוב לשימוש, בעל כורחם, והחמלה העניינית שדרושה כדי להבין אנשים אלה ולסייע להם.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
הסרט מבקש לעסוק יותר מכל באינסופיות החזרתית שצריכים להתמודד איתה אנשים ואוהבים המבקשים להוציא איש צעיר ממעגל ההתמכרויות – איש שאולי נפגע על ידי המציאות של המאה ה-21, בעל לב הנמשך לדיכאון ולקסם האפל של הסם מתוך צורך עמוק, ואולי גם מתוך פחדיו מהדומיננטיות של אביו.בכל פעם שהסרט מתחיל לפתח שוב אחת מהתמות האלה, הוא מפסיק באמצע, ומשאיר את הצופה מבולבל. בסופו של דבר הוא איננו חודר באמת לאף אחת מהדינמיקות העמוקות שמניעות את המתרחש, ושעשויות היו להעניק לנו מבט אמיתי אל תוך עצם העניין, או לרגשנו באמת. ישנם אמנם רגעים מרגשים בסרט, אבל אין לו שום מבנה ומהלך תסריטאי ודרמטי מובנה, ומכיוון שהוא עשוי טלאים טלאים ללא היגיון אמנותי רב, הוא זורק אותנו שוב ושוב החוצה, ואינו נוגע באמת במה שמתרחש בין הדמויות לבין עצמן, או בין הדמויות השונות. ממד היחסים נעדר ממנו, ולא הובן באמת ליוצריו. אנחנו פוגשים בכאב נורא, מסוגים שונים, ובתקוות גדולות, במופעים של אלטרואיזם, התפכחות ואהבה, אבל אלה מופיעים "דאוס אכס מכינה", ללא הנמקה דרמטית וללא עומק אמיתי, והעניין הופך לחזרתי ומייגע עד כדי התשה ממש.
עם זאת, אני ממליץ לכל מי שמתמודד עם סוגיית ההתמכרות לצפות בסרט, מכיוון שהוא מאיר אותה באור חשוב: דווקא מפני שהוא חזרתי וסיזיפי כל כך. גם סיומו של הסרט הוא נועז ויש בו משום מסר חשוב. ניק חש עצמו זר ומבודד, וניכר כי יש לו נפש משוררים, הרואה במציאות האנושית הרגילה דבר מה מטופש. יש בו יופי רוחני נוגה ועמוק, המוביל לדיכאוניות קשה ולצורך בבריחה מה"יפה" החברתי המקובל, לעולמות אפלים של קסם, וגם להיעדר אמון עצמי עמוק, נושא שהיה אפשר לפתח בשלל דרכים יצירתיות ולהגיד על אודותיו לא מעט. ניק מרגיש שאביו הוא שתלטן ומאוכזב ממנו, והדבר דוחף אותו למגמה קבועה של ייאוש, אחרי שהוא מצליח להיגמל שוב ושוב, אבל איננו יודעים למה. האב בסרט הוא מי שרובנו היינו חולמים שיהיה אבינו. ניכר שדיוויד להוט תמיד שבנו יהיה "בסדר", בריא, שפוי, ושקשה לו לקבלו כמות שהוא כדי לאפשר שינוי.אבל גם דבר זה ניכר באופן ראשוני בלבד ולא עובר פיתוח מבהיר; כך גם מציג הסרט לפעמים איזו תחושה מפעימה של מהות נעורים מכושפת והתחלה של עוצמת חיים מעודנת של אדם מיוחד, אבל הדבר נגדע באיבו. הוא גם מתחיל להגיד משהו על הרצון להתעלות דרך הסם לגן עדן פואטי של הזיות שמימיות, עליונות ומוזרות, אל הלא רגיל, אל הטרנסצנדנטי. הוא מציג אדם שנדחף ללכת שוב ושוב אל הקצוות, אבל לא באמת מסביר מדוע.מקצת המידע המדעי שמסופק בסרט על אודות סמים והתמכרויות ועל אודות הבסיס הפיזיולוגי להחלמה הוא חשוב מאוד, מייאש אבל גם מפיח תקווה, וכך גם תיאור ניסיונו האמיץ של האב להבין את בנו באופן מדעי, וגם חווייתי: לנסות ליטול בעצמו באופן מבוקר את אותם הסמים, כדי להבין מה בעצם קורה לבנו. הסרט גם אומר משהו חשוב על החיבור לטבע ולכוחות הטבע כבסיס להחלמה נפשית ופיזית של אדם, אבל שוב נשאר הדבר רק בגדר "תמונות" – מרהיבות אך חסרות עומק.
דרמה המציגה את בעיית ההתמודדות עם התמכרות לסמים, אך העלילה נמרחת ומתמשכת בצורה מעצבנת
שם:ליאורהגיל:6114/12/2018 00:18:53
10/10
אלפים מתים בשנה משימוש בסמים...הסרט בנוי שמצבים אמיתיים שקרו.טימותי שאלמה, הכוכב העולה בהוליווד,בתפקיד הבן וסטיב קרל האבא, נותנים פה משחק מעולה! אהבתי מאוד!
שם:דורוןגיל:6318/11/2018 12:05:50
9/10
אקדים ואכתוב,סרט חובה לכל הורה.לעצם העניין,משחק משובח של הצוות,צילומים מרהיבים ומוסיקה איכותית.סיפור מהחיים שלא תמיד מתנהלים על מי מנוחות.מומלץ.