יש משהו סיזיפי בגיבוריו של יוסי מדמוני. ב"בוקר טוב אדון פידלמן" מתחבט האב לגבי פרנסתו ויחסיו עם בנו, "ב"מקום בגן עדן" הגיבור אפילו מוכר את נשמתו, הכול כדי לנסות ולהגיע למינוי הצבאי הנכסף. גם ב"גאולה" סובל מני הגיבור, שהפך למנחם לאחר שחזר בתשובה. בתו חלתה בסרטן, הכסף אוזל ומני לא יודע את נפשו.מדמוני, שביים את הסרט עם בועז יהונתן יעקב (שגם צילם אותו), מציג בפנינו שוב גיבור מחוספס שטרוד ומחפש תשובה. האם התשובה נמצאת בתורה? ואולי בכלל במוסיקה? מדמוני ויעקב שואלים האם בכלל ניתן למצוא תשובות, ולטעמי רומזים שהתשובה יכולה להימצא בחיפוש עצמו, חיפוש שיכריח את הגיבור לשאול את עצמו שאלות נוקבות.
פרסומת
מני מחליט כדי לגייס כסף לטיפולים של בתו גאולה ולהקים מחדש את להקת הרוק שבה הוא היה סולן. כאן צועד הסרט בנתיב המוכר והבטוח מדי של "We're putting the band back together" שמוכר מסרטי האחים בלוז ומעוד אינספור סרטים בווריאציות שונות. לא כל החברים רוצים לחזור (כמובן) ובסוף כולם משתכנעים (ברור), אבל הסרט מכין כמה טוויסטים בעלילה השחוקה שמחלצים אותו מבנאליות.הליהוק בסרט הוא מהמרשימים של הקולנוע הישראלי בתקופה האחרונה בכלל ובתפקיד המרכזי בפרט. משה פולקנפליק הנהדר שכבר הרשים ב"דרייבר" הוא מני המתחבט התמידי והוא משכנע ואמין לחלוטין. אני כצופה כואב את כאבו ורוצה מאוד בטובתו. יש לפולקנפליק עוצמות אדירות במבטו החודר ובתנועת הגוף המדודה שלו.
אמילי גרנין הצעירה מרשימה כגאולה הסובלת ובמקביל מנסה לתמוך באביה. אביגיל קובארי הנפלאה, שבקרוב תככב ב"פרה אדומה", עושה תפקיד קטן מדי לטעמי, וחברי הלהקה וביניהם שחר אבן צור ממוניקה סקס משכנעים כמוזיקאים שימיהם הטובים מאחוריהם ואולי כבר לא רוצים לטעום שוב מההצלחה.נושא החזרה בתשובה ויחס בין העולם הדתי לחילוני זכה לטיפול מעניין גם בסרט ישראלי בולט אחר השנה, "סיפור אחר", אולם "גאולה" מצליח בשל צניעותו והחספוס שלו להיות אפקטיבי יותר ולנהל דיון מעניין בישראל של היום וביחסה לדת. "גאולה" הוא מהסרטים הטובים שראיתי השנה בקולנוע הישראלי, אני חוזר שוב למונולוג לקראת סיומו של הסרט שבעיני הוא הסצנה המרגשת ביותר שראיתי השנה בקולנוע המקומי. לכו לראות את הסרט ואולי תזכו לגאולה.
סרט ישראלי נוגע ללב ומרגש. משחק מצויין של השחקן הראשי ושל הילדה. ממליצה בחום.
שם:ג''ונה בוטליגיל:4015/01/2019 00:03:34
7/10
סרט ישראלי קלאסי: סיפור קטן, וסימבול ששוחקים עד דק (כאן זו ההקבלה בין הילדה, גאולה, לגאולה המטפורית).
הילדה נהדרת, סיפור על ילדים תמיד נכנס ללב, והסרט לא משעמם לצפייה. אבל הסיפור (להקה לשעבר שמתאחדת) מאד שטחי ובנאלי, הדמות הראשית לא עוברת שום תהליך, והשירים, שאמורים להיות שיא הסרט, לא מאד מסעירים. זמרים חוזרים בתשובה ממירים את התרוממות הרוח האמנותית בהתרוממות רוח של אמונה. כאן נראה שלדמות הראשית אין את שניהם. אולי זה מה שניסו להגיד.