היום שאחרי לכתי | ביקורת סרט

תמונת כתבמיכל ליבר רונן על "

היום שאחרי לכתי

" - "מסע פסיכולוגי מרגש עם הופעות טוטאליות של נוי ומידן"
The Day After Im Gone
ביקורת

היום שאחרי לכתי | The Day After Im Gone

מאת מיכל ליבר רונן | כתבת קולנוע ז'אנר ישראלי שחקנים מנשה נוי, זוהר מידן, אלון נוימן, שרית וינו אלעד, מירי אלוני | במאי/ת: נמרוד אלדר
ציון המבקר
"חזק ומרגש"
דירוג הגולשים
ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!
7.1/10
מדד פופולריות
4.0/10
גיל ההתבגרות הוא גיל קשה למתבגרים וגם להוריהם, לא סתם כינו אותו בסרט "גיל כפיות הטובה". ההורמונים, הקושי הרגשי והבעיות החברתיות גודשים אותם ולא תמיד הם מצליחים להתעשת. לא בכדי אחוז המתאבדים בקרב מתבגרים הוא גבוה. לאור מקרי ההתאבדות האחרונים של ילדים בגיל צעיר יחסית, ומכיוון שגיל ההתבגרות מגיע מוקדם יותר עם השנים, סרט שדן בסוגיה מורכבת שכזו הוא חשוב ורלוונטי.הסרט מביא לנו את סיפורם של יורם (מנשה נוי) ובתו, רוני (זהר מידן) שמתמודדים עם רצונה של הבת לסיים את חייה. יורם הוא וטרינר שמרפא את כאבם של חיות הספארי. אך לעומת זאת, הוא עיוור לכאבה של בתו, שנותרה לבדה עם אביה. רצונותיה האובדניים של בתו גורמים לאב לטלטלה. הוא אמנם מסביר לה ש"זו לא חכמה למות, במילא לאף אחד לא אכפת", אך מחליט לעשות מעשה קיצוני ולוקח אותה למשפחתה של האם בדרום הארץ. למרות שהוא לא שש להגיע לשם, הוא חושב שבילוי משפחתי יעזור לבתו להתגבר על המועקה שבלבה ולטעון אותה באנרגיה חיובית מחודשת. הנסיעה הפיזית מהדירה התל אביבית היוקרתית אל קיבוץ מתפרק בדרום הארץ, היא תחילתו של מסע פסיכולוגי מרגש בו יתעמתו האב והבת עם פחדיהם ורגשותיהם.
זהו סרטו הראשון של נמרוד אלדר כבמאי וכתסריטאי, אך יש לו רזומה של שנים בתעשיית הקולנוע כעורך, תסריטאי ומעצב פסקול. בסרט הביכורים שלו הוא מוכיח כשרון כתיבה יצירתי ואינטליגנטי, עבודת בימוי יפה ורגישה ואין ספק שהפסקול דומיננטי ומתאים לאווירה המשתנה בסרט. אהבתי את הבחירה במוזיקה קלאסית במכוניתו של יורם, שמשווה לו אספקט אליטיסטי, כיאה לרופא. אלדר לוקח אותנו באיטיות רבה ועם הרבה שתיקות אל תוך עולמם הכאוב של רוני ויורם.אם בתחילת הסרט אנו מבינים את הכאב שעובר על רוני, במהלכו אנו מתוודעים לכאבו של יורם. אב שאיבד את אשתו ומאז הפך אטום רגשית כלפי סובביו ובפרט בפני בתו. מראות הנוף המדברי ובמיוחד מראה הבולען שצילם איתי מרום בכישרון רב, נותנים מעבר לרובד הגלוי הוויזואלי גם רובד סמוי. קרי, מצב נפשי רעוע וירוד שמתקשה להשתפר. אחת התמונות היפות בסרט היא תמונת גלגל ענק מואר בלונה פארק שמופיעה בפתיחתו וסגירתו ומעבר ליופייה הינה סימבולית מאוד.אין ספק שהחלק הארי של הסרט הוא הליהוק. היה תענוג לצפות במירי אלוני כחותנת של יורם ושרית וינו-אלעד כגיסתו, בתפקידים קטנים אך חשובים. זוהר מידן כרוני המתבגרת והמיוסרת מספקת משחק רגיש ויפה שמתפתח תוך כדי הסרט. היא מתחילה כנערה שתקנית ומתוסבכת שתוך כדי משילה את שכבות הרגש שהיא עוטה על עצמה ומבשילה רגשית.מנשה נוי מגלם את יורם באחד מתפקידיו הטובים. לפני חצי שנה הופיע בסרט "אישה עובדת" כמעביד מטריד מינית ואילו בסרט זה הוא אב קר, מנוכר שחייו המונוטוניים עוברים טלטלה בעקבות קריאות העזרה של בתו. הוא מתעורר לחיים ומנסה, בדרכו, להילחם על חייה. למרות היות דמותו אטומה ואדישה, נוי מצליח לייצר כלפיה אמפתיה. סצנת השיא כשהוא מהתפרץ על בתו הייתה אחת הסצנות הטובות של הסרט ובה בעצם הוא מוציא את הרגשות שבלבו. הכימיה בינו ובין זהר מידן אותנטית ומידית.יחד עם זאת ישנן בסרט מספר בעיות. הסצנה בה נעשה ניסוי על אורז עם מילים טובות הייתה מיותרת. ניתן להבין את המניע לשים אותה, אך לא היה בה טעם. שנית, הסרט הסתיים באופן חד מדי ולא מספיק מפותח רגשית. הוא אמנם מותיר את הצופה במחשבות, אך הציפייה היא שיתחולל תהליך רגשי עד להגעת הסיום המיוחל שקצת מתמסמסת. למרות זאת, מדובר בסרט עשוי היטב שמותיר את הצופה עם הגיגים ומחשבות גם לאחר סיומו.
היום שאחרי לכתי (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט) מיכל ליבר רונן | כתבת קולנוע - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
הוסף/י ביקורת!
קישורים רלוונטיים
היום שאחרי לכתי - ביקורת גולשים / תגובות
שם: לי יניניגיל: 6118/05/2020 09:46:12
8/10
סרט טוב, פסיכואנליטי שמציף על פני המרקע תא משפחתי חסר, עם אבא אתיאיסט ובת שחסרה לה אימא. מנשה נוי מגלם ווטרינר שהסצנה הראשונה מתחילה בניתוח של יגואר. האם החיה המורדמת היא מטאפורה לחיו? האם זה הוא? בתו נעדרת כבר יומיים מהבית והוא לא ממהר לפנות למשטרה משום שהיא תמיד חוזרת. בחקירה המשטרתית הצופה מגלה עד כמה האב לא יודע דבר על בתו. האבא לא יודע להתמודד עם ניסיון ההתאבדות של בתו, ומחליט לקחת את בתו למשפחת האם בדרום הארץ. האם המשפחה תסייע לו להתמודד עם התנהגותה של בתו? בדרך למשפחה שמתגוררת סמוך לים המלח רוני שואלת את אביה מה קורה לו הייתה מתה. כדאי לשים לב איך האב עונה בתשובות יבשות נטולות רגש שברגעים אלה בא לי לחבוט בו. הסרט מתואר מנקודת מבטו של יורם גולן, ולכן דמותה של רוני כאן לוטה בערפל. הצופה לא יודע עליה הרבה וזה היה חסר לי. המדבר הוא מטאפורה ליחסים העצורים רגשית בין האב לבתו, הצמאה למילה טובה וחום. בנוסף נמרוד אלדר נעזר במטאפורות קולנועיות נוספות כמו: הבולענים, הגלעד לזכרו של בן המושב שנהרג, ים המלח – ים המוות, ומעטה מדברי יבש ללא שריד של צבע ירוק. סרט מעורר מחשבה.
ביקורות נוספות של סרטי ישראלי
מאמי Mamy חדש 2020
15 שנה 15 Years חדש 2020
חיפוש ביקורות
לרשימת ביקורות אחרונות
The Invisble Man1בלתי נראהציון גולשים10 / 8.3
Sonic the Hedgehog2סוניק הסרטציון גולשים10 / 8.1
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט