עברו ארבע שנים מאז שמפיקי וורנר ברוס החליטו לשחרר גרסה לא גמורה של
"ליגת הצדק" בתאריך יציאה שבו הוא נקבע, כל זאת רק בכדי לקבל בונוסים שמנים על הוצאת הסרט בזמן. המפסיד הגדול בכל הסיפור היה זאק סניידר ("300", "באטמן נגד סופרמן"), הבמאי שנאלץ לפרוש בעקבות התאבדותה של בתו, שלא הספיק להציג את חזונו המקורי ונאלץ להסתפק בגרסה מצועצעת של ג'וש וידון. התוצאה הייתה מהאכזבות הגדולות ביותר בהיסטוריה של סרטי הקומיקס, כישלון מסחרי וקולנועי, סרט שמרגיש כמו פרק מסדרת טלוויזיה לא מוצלחת עם הומור מביך ואפקטים... בואו לא נדבר עליהם.
אבל השבוע זהו יום חג לאינטרנט, למעריצי קומיקס וכמובן לזאק סניידר. אם כי ראינו את הטייטל 'גרסת הבמאי' במשך מספר פעמים, מעולם לא ראינו מחאות לשחרור גרסת הבמאי שגורמות לאולפנים להוציא 80 מיליון דולר (!) רק בשביל לספק אותן. מחאת #שחררו-את-הסניידר-קאט הפכה כבר מזמן לגדולה ומשמעותית יותר מכל סרט שנוצר בשנה האחרונה, אבל היא בעיקר מסמלת עידן חדש בתולדות הקולנוע. אם כי העשור האחרון הושפע רבות מהמדיה החברתית, הגרסה הנוכחית מסמלת את תבוסתם של המפיקים ההוליוודיים, מקבלי ההחלטות החמדנים וניצחונם של המעריצים אוהבי הקולנוע.
פרסומת
הסרט ה"חדש" עוקב אחר אותה עלילה שהוצגה בסרט "ליגת הצדק", אבל יותר ממחציתו מכיל סצנות רבות שלא נראו מעולם, שצולמו בידי סניידר. העלילה מתחילה בדיוק באותה נקודה בה סניידר סיים את סרטו הקודם "באטמן נגד סופרמן". איש הפלדה מקריב את עצמו לעיניהם המודאגות של באטמן ו-וונדר-וומן, מה שמשאיר את העולם פגיע מספיק בשביל בואו של אויב חדש. באטמן הופך לניק פיורי במשרה מלאה ומתחיל במסע חיפושים אחרי אנשים בעלי יכולות יוצאות דופן שיוכלו להחליף את סופרמן.
כמובן שאין הרבה מה להשוות את הגרסה הזו לגרסה המביכה של וידון. "ליגת הצדק" החדש מרגיש כמו סרט קולנוע התואם את האווירה של הסרטים הקודמים בניגוד לצבעוניות המביכה של קודמו. מה שווידון העביר באמצעות דיאלוגים, סניידר מעביר בעזרת בימוי ויזואלי שמשתמש בהבעות פניהם של השחקנים. הדבר נותן נפח גדול יותר לדמויות ומאפשר פיתוח דמויות יותר טבעי.
האפקטים השתפרו בצורה משמעותית כחלק מכל הצד הוויזואלי. בניגוד לווידון שמעולם לא הצליח ליצור אפקטים שהם יותר מטלוויזיה דלת תקציב, סניידר הוא אמן גרין-סקרין יחיד במינו וכל פריים שהוא יוצר יכול להיות פוסטר מרהיב. במשך ארבע שעות אנחנו חוזים בכמות אפקטים שנדמה שמעולם לא הייתה רבה כל כך בסרט אחד. הנרטיב הכללי של הסרט הוא מאוד יצירתי, הבחירה של סניידר לספר את הסיפור בפרקים מזכירה מאוד קשת סיפורי קומיקס ותואמת את האווירה של הסרט.
יחד עם זאת, אל תצפו לשינוי מיוחד בעלילת הסרט שעדיין נכתבה ע"י כריס טריו. הסיפור הכללי והרצף העלילתי עדיין מגוחכים להחריד וגם סצנות הקרב המדהימות ביופיין של סניידר לא יוכלו להסתיר את העתקה של אותו סיפור פלישת חייזרים שראינו ב'הנוקמים'. סניידר עצמו מתפרע לחלוטין בארבע השעות שניתנו לו עם סצנות סלואו-מושן משמימות וסצנות קרב ארוכות יתר על המידה. אין ספק שהיה כאן מחסור בעריכה.
הסרט הזה יצא באופן ישיר לאינטרנט ול-HBO Max וזה כנראה הצעד הכי חכם שעשו וורנר ברוס מזה עשור. בניגוד ליציאה קולנועית שתפנה לקהל הרחב, היציאה האינטרנטית פונה ישירות לקהל היעד - אוהבי קומיקס ומעריצים שחיים ונושמים את יקום DC. הקהל הרחב לא יבין את הראש של סניידר או את הדרך הייחודית בה הוא מקשר בין היקום הקולנועי של DC. אבל בשבילנו, המעריצים, ארבע השעות יעברו בלי למצמץ עם הרבה הופעות אורח מעוררות חיוך של דמויות משניות וראשיות. בשבילנו, סניידר כן מספק את ההבטחה אותה ניסה לקיים ב-2017. במיוחד בלט הרגע המרגש ביותר בסרט וזוהי ההקדשה של סניידר לבתו המנוחה, אוטום, בסוף הסרט.
שם: איציק גורגיל: 47אפקטים טובים אבל הסרט ארוך מדי ובהחלט יש איפה לקצר. הגירסה הזאת הוסיפה 70 מליון דולר לתקציב הסרט המקורי שהיה 300 מליון וזאת כנראה גירסת הבמאי היקרה בהיסטוריה. הגירסה הזאת במסך מרובע ביחס 4:3 בניגוד לגירסה המקורית שהיתה במסך רחב ולא ברור למה. סיפור העלילה מרתק אבל קטעי ההומור לא תמיד עובדים והפלאש מוצג באופן ילדותי ומיותר. מסך ענקי ורמקולים עוצמתיים חובה!