כמעט עשור חלף מאז ש"רואה החשבון" הפך להפתעה שוברת קופות המשלבת יחדיו את "איש הגשם" וכל סרט פעולה אפשרי עם ג'ייסון סטיית'האם. בן אפלק הוא שחקן טוב, אבל גופו הגדול ופניו שאינן מצליחות להציג קשת רחבה של הבעות פנים, הן בעיה בפני עצמה. יחד עם הבמאי של הסרט הראשון, גאווין אוקונור, הוא חוזר לגלם דמות שמתאימה לו כמו כפפה ליד. כריסטיאן וולף הוא רואה חשבון המתגורר בקרוואן עם יצירה של פיקאסו על הקיר. הוא מלבין הכספים של העולם התחתון ואיש לוחמה שנמצא על הספקטרום האוטיסטי. מדובר בדמות מעניינת ורבת סתירות פנימיות ולכן גם מהנה לצפות בה. הוא מסוגל להגיד אך ורק את האמת ולכן וולף גם מוצא את עצמו בשלל סיטואציות, חלקן משעשעות וחלקן מדממות.אפלק הוא גם קולנוען מוכשר שזכה בשני פרסי אוסקר ("ארגו", "סיפורו של ויל האנטינג") ולאחרונה חזר והוכיח שגם מאחורי המצלמה הוא במאי ראוי עם הסרט "Air" על הסיפור שמאחורי נעלי אייר ג'ורדן. נראה שהניסיון שהוא צבר מאז יציאת "רואה החשבון" הראשון אי שם באוקטובר 2016 עד היום עשה רק טוב לסרט ההמשך, למרות שאוקונור הוא זה שחתום על הבימוי גם הפעם. העלילה, בדיוק כמו בסרט הראשון, מופרכת לחלוטין ועל אף שהיא עוסקת ברשת עבריינים הסוחרים בבני אדם אי אפשר ממש לקחת אותה ברצינות כי מדובר בסופו של דבר במוצר הוליוודי שמטרתו האחת והיחידה היא לבדר. לשמחת הצופים שהגיעו לצפות בסרט פעולה אפקטיבי יוצרי הסרט לא שכחו את מטרת העל שלהם והיא לייצר שובר קופות. אוקונור, אפלק ושלל השותפים שלהם להפקה בהחלט עומדים במשימה שלשמה הם חברו יחדיו.
פרסומת
הסרט מתחיל מיד בסצנת פעולה אפקטיבית שבסופה נרצח ריי קינג (ג'יי קיי סימונס), חברו הוותיק של כריסטיאן וולף. על זרוע ידו הוא משאיר הודעה מסתורית – “תמצאו את רואה החשבון” – מה שמוביל את מריבת' מדינה (סינתיה אדאי רובינסון), העומדת בראש הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים במחלקת האוצר, לפנות אל וולף לעזרה בפיתרון תעלומת הרצח. כאשר וולף מבין שהוא עומד מול גורמים אלימים וקיצוניים ממה שהוא יוכל להתמודד איתם לבד, הוא פונה לעזרתו של אחיו, ברקס (ג'ון ברנטל), גם הוא רוצח שכיר מנוכר וקטלני במיוחד. ביחד הם חושפים מזימה של קרטל המתמחה בסחר בבני אדם, שיעשה הכל כדי למנוע מהפשעים שלו להיחשף.מי שגונבת את ההצגה היא דווקא השחקנית המקסיקנית/אמריקאית דניאלה פינדה המגלמת מחסלת בעלת היסטוריה מורכבת הנחשפת במהלך הסרט ומעניקה לדמותה מורכבות. העלילות השונות מתחברות בסופו של דבר אל סצנת קרב סופית מהנה במיוחד. מה שמפתיע בסרט השני בסדרה הוא ההומור. הסרט הזה משעשע ואפילו מצחיק. התסריטאי ביל דובוק, שגם כתב את התסריט לסרט הראשון, הצליח להפוך את הדמויות הבעייתיות, שבקלות היו יכולות לעורר אנטגוניזם, לאנושיות ואף בעלות חוש הומור ומשעשעות.
הלב של הסרט בסופו של דבר הוא מערכת היחסים בין שני האחים, והכימיה בין אפלק לברנטל פשוט מושלמת. השניים הגיעו לעבוד והם מספקים את הסחורה. הם משלימים את הפאנצ'ים אחד של השני בצורה מושלמת. התחושה היא שהשניים באמת נהנים מהעבודה המשותפת, כך שהאשליה הקולנועית נראית אותנטית. עם כל הרצון הטוב להאיר נושא חשוב של סחר בבני אדם, "רואה החשבון 2" הוא בסופו של דבר סרט על שני אחים מנוכרים שמוצאים אחד את השני והדרך היחידה שלהם לחזור ולחדש את הקשר אחרי שנים רבות של ניתוק היא לחסל את הרעים. הקהל רק מרוויח מזה.